סיפור סוחף ועצוב.
גיבורת הספר מספרת על בעלה היקר, שהיה כל עולמה, שנהרג בתאונת דרכים.

כאב לי הלב לקרוא על ההתמודדות שלה בחיים ללא בעלה אהובה.
החיים שהתנהלו באושר, פרגון, אהבה, שותפות, שמחה ועוד, פתאום בשבריר שנייה מתהפכים ומשתנים.
היא לא יודעת איך ממשיכים הלאה, אף פעם זה לא יהיה אותו הדבר, תמיד יהיה משהו חסר ולא מושלם כפי שהיה בעבר.

הקטע שנראה לי הזוי ובלתי נתפס לחלוטין, היה הרומן שלה עם גיסה, אחיו התאום של בעלה.
היא מתייסרת כל כך על שאיבדה את בעלה, עוד לא עבר מספיק זמן, והיא כבר מנהלת יחסים עם גיסה.
איך כזה דבר קורה בכלל? נכון שהוא אחיו התאום, קיים דמיון בין התאומים, אך בכל זאת זה שונה, הם אף פעם לא יוכלו להיות אותו דבר בדיוק.

משפחתו של הבעל, לא הרגישו מעולם שהיא אשתו, לא יחסו לה חשיבות , נתנו לה הרגשה קרירה, לא התייחסו אליה בכבוד הראוי לה, בחייו הוא שימש חוט שמקשר בין אשתו למשפחתו , כעת אין לה חשיבות כלל מצד משפחתו.

הספר ברובו עצוב מאוד, על אהבה עצומה שהייתה ואיננה עוד, על אובדן והתמודדות עם השכול, על רגעים של כאב עז בלתי נשלט, שלא יודעים איך לצאת ממנו, איך להתגבר בכלל ? איך להמשיך הלאה בחיים ? מה עושים ?.

מה שנותר לי לומר, פשוט עצוב !

האמת שלא כל כך זרמתי עם הספר,אף על פי שהסיפור דיבר אלי מאוד.משום מה הקריאה נימשכה יותר זמן מן הצפוי.

סיפור אהבה שמתחיל מהילדות כאהבה תמימה ומתעצמת במשך הזמן .אהבה בין אוליביה ,לוקה ומארק אחיו התאום.משפחת מהגרים מאיטליה מגיעה לאנגליה לעיירה קטנה ופותחת בית קפה,
שהספציאליטה שלו הן העוגות הנפלאות שנאפות שם ע"י אב המשפחה והבנים.

אוליביה, בת לאם ללא אב ואחות ללינט, מכירה את הבנים מהילדות ,למדו בבית הספר יחד.
מתאהבת עוד בילדות בלוקה אחד הבנים של המשפחה, שיש לו תאום זהה, מארק.
היא טיפוס לא שיגרתי.אחת שעושה סקנדלים
ויוצא לה שם רע בעיירה .אנג'לה, אם המשפחה,
קוראת לה טרוריסטית מינית.
השובבות שלה מושכת את לוקה עוד יותר אליה
למרות התנגדות המשפחה, ואף יוצרת שינאה מצד אנג'לה ונטלי.
שניהם בורחים ללונדון ,מתחתנים,אוהבים בטירוף ורק כאשתו מוכנה אנג'לה לקבל אותה
למשפחה.
אך קורה אסון ולוקה נהרג בתאונת דרכים.
אוליביה נאלצת להביא את גופתו לעיירה לקבורה שם.
איך ממשיכים לחיות בלי האדם האהוב ביותר
ועם שינאה מסביב מצד משפחתו?
התאום שלו, מארק, שגם הוא מאוהב באוליביה מהילדות ונאלץ להינשא לנטלי בעל כורחו, מוצא פיתרון יחד עם אוליביה לנסות לעמעם את הכאב שבאובדן האח והבעל האהוב.

הקטסטרופה מגיעה לשיאה כשאוליביה מבקרת את קברו של לוקה ומוצאת מצבה שכתוב עליה :
לזכרו של לוקה בן ואח יקר.......ובשום מקום לא מוזכר בעל אהוב.בנוסף, לא הודיעו לה כלל
שרוצים להכין מצבה.היא מחליטה לגלות את סודה...

לוקה מת, אבל הוא נמצא בכל נשימה ופעימת לב שלה.הוא נמצא בדם הזורם בעורקיה.

כמה שהיתי רוצה להרגיש אהבה כזאת פעם בחיי..

אוליביה ולוקה מאוהבים אחד בשני מאז שהם זוכרים את עצמם.
נאלצים להתחתן מבלי ליידע את ההורים שלהם.
לוקה נהרג בתאונה ואוליביה נאלצת לחזור לעיר,עם הגופה להלוויה. אולביה מקבלת יחס נורא מעליב מבני משפחת לוקה,כל
המשפחה של לוקה דוחה את אוליביה על סף.
אוליביה נאלצת להתמודד עם האבל שלה בדרך מוזרה.
קראתי את הספר ביממה אחת מרוב שהוא נכתב בצורה מושכת,
אהבתי מאוד את הספר,לכן אני ממליצה לכם לקרוא ,בהחלט ספר טוב.

מי לא אוהב סיפור אהבה טוב. בדרך כלל בסיפור כזה גם הסוף טוב. כאן , לא לא כך !! הסוף הטרגי מדגיש את האהבה העזה שחשו שני הצעירים ששברו כל מוסכמות שברחו ביחד ניתקו קשר עם המשפחות. סיפור יפה וסוחף.

מבחינתי זה אחד הספרים הסוחפים והמרגשים שקראתי..
ממליצה בחום!

ספר מקסים מאוד אהבתי!!!ממליצה בחום!!!!

ספר חמוד ומרגש
על אהבה שלא מתה
מומלץ @--)

ספר עצוב וקורע לב... עדיין הוא ספר מקסים!