האמת שלא כל כך זרמתי עם הספר,אף על פי שהסיפור דיבר אלי מאוד.משום מה הקריאה נימשכה יותר זמן מן הצפוי.
סיפור אהבה שמתחיל מהילדות כאהבה תמימה ומתעצמת במשך הזמן .אהבה בין אוליביה ,לוקה ומארק אחיו התאום.משפחת מהגרים מאיטליה מגיעה לאנגליה לעיירה קטנה ופותחת בית קפה,
שהספציאליטה שלו הן העוגות הנפלאות שנאפות שם ע"י אב המשפחה והבנים.
אוליביה, בת לאם ללא אב ואחות ללינט, מכירה את הבנים מהילדות ,למדו בבית הספר יחד.
מתאהבת עוד בילדות בלוקה אחד הבנים של המשפחה, שיש לו תאום זהה, מארק.
היא טיפוס לא שיגרתי.אחת שעושה סקנדלים
ויוצא לה שם רע בעיירה .אנג'לה, אם המשפחה,
קוראת לה טרוריסטית מינית.
השובבות שלה מושכת את לוקה עוד יותר אליה
למרות התנגדות המשפחה, ואף יוצרת שינאה מצד אנג'לה ונטלי.
שניהם בורחים ללונדון ,מתחתנים,אוהבים בטירוף ורק כאשתו מוכנה אנג'לה לקבל אותה
למשפחה.
אך קורה אסון ולוקה נהרג בתאונת דרכים.
אוליביה נאלצת להביא את גופתו לעיירה לקבורה שם.
איך ממשיכים לחיות בלי האדם האהוב ביותר
ועם שינאה מסביב מצד משפחתו?
התאום שלו, מארק, שגם הוא מאוהב באוליביה מהילדות ונאלץ להינשא לנטלי בעל כורחו, מוצא פיתרון יחד עם אוליביה לנסות לעמעם את הכאב שבאובדן האח והבעל האהוב.
הקטסטרופה מגיעה לשיאה כשאוליביה מבקרת את קברו של לוקה ומוצאת מצבה שכתוב עליה :
לזכרו של לוקה בן ואח יקר.......ובשום מקום לא מוזכר בעל אהוב.בנוסף, לא הודיעו לה כלל
שרוצים להכין מצבה.היא מחליטה לגלות את סודה...
לוקה מת, אבל הוא נמצא בכל נשימה ופעימת לב שלה.הוא נמצא בדם הזורם בעורקיה.
כמה שהיתי רוצה להרגיש אהבה כזאת פעם בחיי..













