ביקורת ספרותית על גברת דאלוויי מאת וירג'יניה וולף
ספר טוב

---

ניגשתי בחשש לקריאה, וולף ידועה כפמיניסטית וכמייסדת סגנון זרם התודעה בכתיבה, לשמחתי הספר מאוד קריא אם כי לא ספר קל וזורם. היא משתמשת בטוב טעם במספר סגנונות כתיבה. אמנם זרם התודעה נמצא שם, אך לא בכמות כזו שמוציאה את החשק מהקריאה כפי שקרה לי בספרו של יעקב שבתאי "זכרון דברים".

הספר מתאר יום אחד בחייה של קלריס דאלוויי בת ה-52, יום שיסתיים בערב במסיבה שהיא עורכת לחבריה. הספר מלווה את קלריסה מהבוקר ועד למסיבה בערב, כשבמהלך הסיפור אנו מקבלים סקירה נרחבת על כל אחד מן המוזמנים למסיבה. הסיפור רוקם אט אט את מערכת הקשרים המורכבת והמסועפת שבין קלריסה לכל אחד מן המוזמנים ומערכת הקשרים של החברים בינם לבין עצמם. הדמויות זוכות לניתוח אופי מעמיק ואנו זוכים להחשף למגוון מערכות יחסים בין בני אדם, ביסקסואלים, לסביות, סטרייטים ועוד. מתח ארוטי כזה או אחר מורגש לאורך כל הספר. הספר נכתב ב-1925, תקופה שרבים ממערכות היחסים והמתחים המיניים שוולף יוצרת היו ממש לא מקובלים חברתית, ולכתוב עליהם היה ממש שערורייתי ופורץ דרך.

וולף חלתה לעיתים קרובות, פיזית ונפשית. היא סבלה מכאבי ראש, מחלות עונתיות וחום גבוה במשך ימים, ובתקופות רבות הייתה מושבתת לגמרי מפעילות. ב-1912 ניסתה להתאבד, ובמאי 1936 לא הרשה לה רופאה לכתוב יותר מארבעים וחמש דקות ביום.
אחרי שקוראים קצת את הביוגרפיה שלה אפשר להבין את המלנכוליה והאפרוריות שנמצאת ברקע הסיפור על אש נמוכה לכל אורכו.
האמת קריאה מרתקת, מורכבת ושווה את המאמץ, לעיתים קצת מעייפת מעודף פרטים ודמויות, אך ללא ספק מרגישים יצירה חשובה ביד.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על גברת דאלוויי