ביקורת ספרותית על מתכונים לאהבה ולרצח מאת סאלי אנדרו
בזבוז של זמן

---

לקחתי את הספר בעקבות המלצות החמות...ולא אהבתי בכלל. כל כך לא אהבתי שהחלטתי להפסיק בקריאתו.
לא אהבתי את סגנון הכתיבה ותוכנו (לחזור שוב ושוב ושוב עד כמה העוגת שוקולד היתה נהדרת וכמה חתיכות אכל, רצה לאכול, נאכל?).
לא אהבתי שילוב מילים באפריקנאס ללא תרגום/פירוש. בכלל, לא אוהבת שמנסים "לפתור" בעיות על ידי מתכון, בושם, חינה וכדומה.
כאילו החיים כל כך פשוטים שרק מתכון טוב, בושם טוב או ציור חינה טוב יסדרו את הבעיה. קצת ילדותי, פטתי.
לגבי המתכונים, אוכל הוא בהחלט חלק מתרבות, אך צריך לדעת לשלבם כך שיתרמו לעלילה ולא ישבשוה.
בסוף הספר נמצאים המתכונים (או לפחות חלקם). מתוך סקרנות עיינתי בהם. מה אומר? מתכון עם רשימת חומרים בלתי נדלית, וחומרים שלא נמצאים בכל בית...
ממש לא תורם כלום, בטח לא היום בעידן האינטרנט המוצף מתכונים מכל סוג, צבע, ריח וטעם!
ובין בליל המתכונים ומילות צהלה עד כמה המתכון טעים/מעולה/אדיר/עושה טוב ומרפא...יש תעלומת רצח...וואי?! וגם אותה פותרים בעזרת אוכל (לפי שהבנתי מחברה לאתר).
אז לסיכום, בעיני הספר היה לא קליל, לא חמוד ומתובל יותר מדי אפריקנאס ותבלינים. מה שאומר...לא לסובלים מאולקוס!

» ביקורות נוספות של סבטלנה כהן
» ביקורות נוספות על מתכונים לאהבה ולרצח