מגוון מחשבות, התכתבויות, זכרונות, סיטואציות משפחתיות וקרייריסטיות-אקדמיות, שכולם כאילו מכווננים לפי נושא מרכזי אחד הקשור בבן-ציון נתניהו ומשפחתו. מסופר דרך נקודת מבטה של דמות אחרת, שהיא אולי קצה שני בסקאלה, ומצליח כך גם להיות חווייתי וזורם וגם לעניין ולעורר מחשבה.
ישנה צרימה מסוימת בשל השפעת הפוליטיקה הקשורה בשם נתניהו על הסיפור - בכל זאת, מדובר ברומן על היסטוריונים - אבל אני חושב שהיא מצדיקה את מקומה מבחינה דרמטית, וגם נעשתה עבודה טובה בהבאת מורכבות ואיזון.
מבחינת הסתייגויות, קצת הפריעה לי החנופה-העצמית על חכמה של יהודים (היא לא הוצגה כאיזו אמירה אובייקטיבית, אלא דרך דעתן של דמויות, ובכל זאת), וגם הרגשתי שהצגת החוויה האקדמית של מרצה זר המחפש תקן הייתה קצת שטחית. אבל אלו אינם לב הספר.
אני ממליץ: ספר מעניין וכיפי.













