ביקורת ספרותית על חצות בחנות הספרים מאת מתיו סאליבן

---

ספר יכול להיות כתוב היטב, בעל עלילה סוחפת ועם סוף מספק אבל אם אני לא מפתחת אכפתיות כלפי הדמויות אז החוויה שלי ממנו יכולה להיות מאוד שלילית.
וזה בדיוק מה שקרה לי עם "חצות בחנות הספרים". אני אציין שהוא כתוב ומתורגם בצורה מעולה, הקריאה זורמת ובכל זאת אפשר להנות משפה גבוהה ועשירה. גם העלילה בספר מתוכננת בצורה מרתקת והסיפור עצמו היה נוגע מאוד. הדרך בה חילקו את הפרקים - פרק מההווה ופרק מהעבר הייתה מאוד מעניינת, סיפור העבר של הדמות הראשית והפחד מאז שמשפיע עליה בהווה היה מסקרן.
אבל הבעיה היחידה היא שלא הצלחתי לפתח שום רגש כלפי הדמות הראשית - לידיה. רציתי בהצלחתה רק מפני עברה הקשה, אבל חוץ מזה לא באמת היה לי אכפת מה יעלה בגורלה. אני לא יודעת למה למחבר זה היה נראה הגיוני ליצור דמות שכל חייה סובבים סביב ספרים ולא לציין אפילו מה הספר האהוב עליה או מה סוג הספרים שהיא קוראת בדרך כלל?
אני לא ידעתי כלום על הבחורה הזאת. פשוט כלום. ידעתי רק שהיא עברה טראומה כואבת שמפרנסת אותה לאורך כל הספר, שהיא עובדת בחנות ספרים ושיש לה בן זוג חמוד שאוהב אותה. ובפעמים הבודדות בהן היא גילתה קצת אנושיות בספר כלפי אדם אחר זה היה נראה כל כך מאולץ ולא נכון, איך אפשר לדעת מאיזה מניע היא עשתה את אותו מעשה אם הקורא לא מכיר אותה?
זה תסכל אותי כי הספר היה מעניין אבל הדמות הראשית נותרה בחושך.
אם אתם מחפשים לקרוא סיפור שבבסיס שלו הוא נורא כואב אבל כל הפעולות בו הן נורא טכניות, אז אתם מוזמנים לפתוח את הספר הזה.

» ביקורות נוספות של אַסְיָה
» ביקורות נוספות על חצות בחנות הספרים