ביקורת ספרותית על בריכה כמעט אולימפית מאת רוני ברודצקי
ספר בסדר

---

אף אחד לא קורא לאסתי בשמה. קוראים לה פסטי בגלל ה'פסטי פסטי פסטיבל' וכי היא ארוכה ורזה כמו פסטה וגבהה הרבה אחרי מות אמה.
היא אחת הדמויות הססגוניות בעיר הצפונית עם מפעל הנקניקים והרחובות עולי הגרדום, שארית הפליטה, זכרון קדושים, נס לגויים והרחוב הראשי עמק הבכא. גם אתי נקמות מנהלת הדואר שמקור שמה ברור מאליו. התאומים אדי ואדי (אדוארד ואדמונד על שם סבא), הפושטק אפי סוחריאנו, החברות הכי טובות מתחילת היסודי - גלי, שירית ורונה. מלכה סרנגה ובנה מיכה, ליזה בעלת החנות 'פרינסס ליז' ברחוב עמק הבכא. ראש העיר מזה שלושים שנה ('למה להחליף') והקב"טית הוותיקה לביאה פורטל, יד ימינו ואמא של אורנייה. ואיך אפשר בלי 'הקבצנית המקללת' המאחלת לכולם "הלוואי ותמותו" תוך איסוף בקבוקים.יש עוד בלי עין הרע.
בסמוך לעיר בה נמצא בית ספר יסודי ותיכון על שם נשיא נמצא ישוב ערבי ובין השניים יש דו קיום ישראלי טיפוסי. יש בה גם בריכה שבגלל טעות בתכנון קצרה בשבע וחצי מטר מכדי להיות אולימפית אז היא 'כמעט אולימפית'.
אסופת סיפורים הזויה בתוכן וסגנון המשתלבים זה בזה במקום שיכול להיות אמיתי- או שלא- הנפתחת ביוסוף, גבר ערבי שנמצא ללא רוח חיים במכוניתו במה שנראה רצח על רקע לאומני. אחייניתו היא ניז'מי, שחקנית צעירה רבת כשרון. אלישע בן דוד בעל תיבת הדואר 358 במרכז המסחרי החדש המוצף מדי יום עשרות מכתבים מאלמונית ערירית המחפשת שידוך ויוצא מדעתו. פסטי העובדת כמאבטחת בקניון הישן ומאוחר יותר תתחתן עם אשר. בקניון מתאמנים חיילים בהשתלטות על שטח עם קריאות 'טוּהר' ו'היעד נכבש' לפי הוראות המפקד. יש תחושת התרגשות ולחץ לקראת פתיחת המרכז המסחרי החדש ('לא מעריכים מה שיש להם' לטענת גבי-אל-תגע-בי, ראש האבטחה). רומנים בין מתבגרים ובין מבוגרים, מחלות ומוות, טיול של בית הספר במדבר ועוד פכים קטנים מחיי היום יום. ישראליות טיפוסית עם טאץ' דמיוני.
עם חלק מגיבורי הסיפורים קל להזדהות. חלק משעשעים מאד כמו מעללי פסטי בקניון הישן. לעתים מתארכים מדי ודמויות רבות ואפשר להתבלבל בקרבה ביניהן.
בסך הכל חוויית קריאה שונה בספר הביכורים של המחברת.
3.5 כוכבים.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על בריכה כמעט אולימפית