זהו הספר הראשון של קפקא שאני קורא.
ואני שמח, שמח לגלות עוד משהו.
מעבר לאיזכורים ופירושים נרחבים על קפקא האיש שקראתי עד עכשיו, סופסוף התפנתי למקור:
אני לא יודע אם קפקא מנסה להגיד או לטעון משהו ספציפי, אבל בסיפור שלו יש אמירה נוקבת. הגיבור התמהוני, המנוכר והמסתגר ביחד עם החברה שבחוץ. אני לא יודע אם וכמה, הסיפור בא לתאר את הדופי שבחברה, אבל הוא בהחלט מניח כמה סיטואציות, לא מקריות.
הסיפור מתחיל בהתנגשות קטנה בחיים של גריגור, הוא הפך למין זחל.
אם הייתי צריך לסכם הכל, זה: ''כשאתה כלוא לרוטינה של זמן והרגל, ופתאום החיים שלך משתנים ועם זאת גם היחס של החברה אליך, ובכללות הכל משתנה, אתה צריך לראות איך אתה מסתדר וממשיך לנסוע''
כשבין העובדה שהוא זחל, לבין הסוף, נמצא תיאור מפורט ומעניין על החיים החדשים שלו.
יש בזה משהו מאוד יפה, מצד שכזה, זה מגרה לחשוב על כל מיני דברים.
מעבר לזה הספר רגיל בצורה טובה, קריא ונוח. נהנתי מאוד.


















