ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 ביוני, 2019
ע"י משה
ע"י משה
אחד הסיפורים המפורסמים של קפקא, קיבל רוב מוחץ של 5 כוכבים בסימניה, אני לצערי לא התרשמתי.
סיימתי לקרוא את צוויג ועברתי לקפקא, הכתיבה של צווייג הרבה יותר מרשימה ואייכותית לטעמי.
ייתכן ובעבר סיפור זה היה פורץ דרך ברעיונות המוסר והדמיון שלו, אבל היום הוא לא מרשים ובטח לא חדשני.
זהו סיפורו של גריגור, בחור צעיר שתומך כלכלית במשפחתו. ההורים לא עובדים ואחותו מרוויחה מעט מאוד, כובד פרנסת המשפחה על כתפיו והוא זוכה לכבוד ומעמד מצד בני המשפחה. בוקר אחד הוא מגלה שאיננו יכול לקום מן המיטה והוא הופך אט אט לזחל עם הרבה רגליים וגוף ארוך ורך. הוא כמובן לא יכול ללכת לעבודה יותר ולמעשה כעת המשפחה צריכה לדאוג לו ולא להיפך. הסיפור מראה כיצד מעמדו של גריגור משתנה מהאדם החשוב ביותר בבית שכולם מכבדים והופך לחיה שהמשפחה צריכה לדאוג, להאכיל ולטפל. רגשות של תיעוב, אשמה, זילזול וחוסר כבוד מחליפים את הכבוד וההערכה.
אחד הרעיונות שקפקא מנסה להעביר הוא שככל שאנשים יותר תלויים בנו אנו זוכים ליותר כבוד והערכה, אך כשהמצב מתהפך אתה הופך למיותר ולנטל.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
משה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
סוריקטה, צווייג היה הסופר המפורסם והמצליח בעולם בזמנו ולאחר מותו שנים רבות נשכח לגמרי עד שמישהו החליט להחזיר אותו לקדמת הבמה ובצדק. לפרוזה כתובה כמו של צווייג אי אפשר לקרוא רומן למשרתות, נראה לי שהתבלבלת כאן קצת. היחצנים מנסים ליחצן כל מה שיוצא לשוק, אושרינו שהצליחו עם צווייג ובצדק. מקווה שיצליחו גם עם אחרים בדורו שהיו סופרים גדולים ונשכחו.
|
|
|
סוריקטה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
נימקת יפה, אבל לא מסכימה עם אף מילה.
צווייג בעיני זה סוג של רומנים למשרתות שכתובים בשפה גבוהה מהמקובל בז'אנר ואיכשהו, אולי בשל נסיבות חיים אומללות באמת, וגם בעזרתם של היחצנים שאושר הזכיר, זוכה למפגן הערכה לגמרי לא פרופורציונלי.
|
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
עמיחי, תודה על ההמלצה, ניסיתי בעבר לקרוא את "המשפט" די נתקעתי כבר בהתחלה ולא היה לי חשק להמשיך, אנסה שוב בהזדמנות. נראה לי שזה מסוג הספרים שצריך להיות במוזה מיוחדת בשביל להכיל אותם.
|
|
|
עמיחי
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
סנטו ידידי, אני מציע לך לקרוא את "המשפט" ואח"כ את הסיפור הקצר "לפני החוק", ככל הנראה הסיפורים הייצוגיים ביותר של "העולם הקפקאי".
אחר כך גם שאר כתביו נקראים אחרת. |
|
|
מושמוש
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
ייתכן שבמשך
הזמן שעבר מתברר שקפקא מגיב על השואה, שעוד לא קרתה. הוא חי כבר בתקופה מאוד אנטישמית. והוא הלך רחוק עם זה, כאמן. המשפחה היא משפחת האדם. זה שרוצים להיפטר ממנו זה היהודי. אלגוריה. בתקופתו יהודים רבים במרכז ובמערב אירופה לא היו כבר מחוברים לעניין היהודי, אז נשאר להם רק לסבול ממנו. תודה על הביקורת.
|
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
סקאוט מסכים, עניין של טעם. למרות האווירה המדכדכת של קפקא אי אפשר לומר שהסיפור איננו מעניין, הוא פשוט לא כתוב היטב לטעמי והרעיונות שלו למרות שבהחלט תקפים להיום אינם פורצי דרך או יחודיים לקורא של היום.
|
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
בוב, צודק בהחלט, הדכדוך שורה לאורך כל הספר. אני יכול להנות גם מספר מדוכדך אם הוא כתוב היטב.
|
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אושר, גם את צווייג וגם את קפקא סטימצקי רוצים למכור. צווייג יותר מרתק לטעמי בהרבה.
|
|
|
משה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
חני, במקרה חמותי עם דמנציה מתקדמת, למרות שהיא כבר לא יודעת מה עשתה ביום קודם, אנחנו תמיד עושים כמיטב יכולתנו לארח אותה או לבקר אותה בדיוק כמו שהתנהלנו כשהייתה בקו השפיות. היא אמנם לא מזהה את זה היום, אבל אנחנו מחוייבים.
אי אפשר להשוות בין צווייג לקפקא, הספר האחרון שקראתי לפני קפקא היה של צווייג וזה הרהור אישי שחלף בראשי לאחר הקריאה, נהנתי הרבה יותר מצווייג. |
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
אני דווקא מאוד מתחברת לכתביו של קפקא ורואה ברעיונותיו רעיונות שתקפים גם לימינו [ואף יותר מדי לימינו, עם כל הטכנולוגיה המקיפה אותנו]
ככל הנראה, מדובר בעניין של טעם. |
|
|
בוב
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
בגאונותו של קפקא אין עוררין.
עם זאת, אישית אני לא אוהב את הסגנון שלו. היקום הקפקאי המדכא הוא לא מסוג הדברים שעושים לי את זה ספרותית.
|
|
|
אושר
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
תודה סנטו, אי אפשר להשוות בין צוויג שרקחו אותו משווקים בסטימצקי לפרנץ קפקא האילאי.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
הפכתי בסוגיה הזו אינספור סנטו. בינתיים
חולי דמנציה, שילדיהם לא יכולים לטפל בהם, שוכבים באיזה מיטה בבית חולים סיעודי ומחכים למותם.גלגול החיים ואני לא יודעת אם אפשר להשוות בין צוויג לקפקא כי עוד לא קראתי שום קפקא עדיין. אבל צוויג מופתי בהחלט.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
