חיים קטניםהאניה ינגיהארה5יצירת מופת. הייתי מעט ספקן כשקראתי את כל הביקורות לגבי השאלה האם גם אני עומד לבכות ממנו כמו שכתבו מבקרים רבים כל כך. אבל גם אצלי נפתחו הממטרות בשלב מסוים. לדעתי, הוא מצדיק כל סופרלטיב שנכתב עליו.
אור בין האוקיינוסיםמ.ל. סטדמן4ספר מקסים ומרגש. לקח לי זמן להיכנס אליו, ובהתחלה גם חשבתי להפסיק, אבל אני שמח שנשארתי. כפי שכתבו כבר אחרים, גם אצלי הספר העלה דמעות בסופו. אך אם לכתוב יותר מזה, הוא הותיר אותי בסופו עם הרגשה מרה ומתוקה של דמויות שנכנסו לליבי. ממליץ
הגריוכי ברנדס1ספר טוב. יוכי ברנדס יודעת לקרוא ולחשוף עומקים בתוך דמויות. עם זאת, כמו שאמרו לפני יש משהו לא אמין בהפכפכות של הגר, הדמות הראשית. ההפכפכות הזו כמעט גרמה לי להפסיק לקרוא. ספר טוב, אך בעיני וידוי, מלכים ג, והפרדס של עקיבא עדיפים.
מקימינועה ירון-דיין5הספר עצמו כתוב בצורה מאוד יפה, הדמויות מאוד אמינות ועמוקות, ואתה נקשר אליהן ומתעניין בהן ככל שהספר מתקדם. עם זאת, יש לי הערה להוסיף. הייתי רוצה שבנוסף לשלל הדמויות שנמצאות בספר ומתעמתות עם עלמה לגבי חזרתה בתשובה הייתה דמות נוספת. והיא אדם מהציונות הדתית או חילוני ששייך לתנועות ההגשמה או ליהדות מתחדשת. הוא היה מסביר לה שהזרם החרדי הוא לא המשך ישיר של היהדות מפעם אלא המצאה חדשה ותגובה למודרנה, ושאל מולה קיימת וניצבת אלטרנטיבות חזקות שלא סוגדות למראה חיצוני ולכבוד מזויף כמו החברה שממנה יוצאת עלמה ואותה היא מבקרת. והוא היה מסביר או מתווכח שאפשר לשלב בין מדע ואמונה, שההסתגרות והתבדלות נוגדות את רוח התורה. הוא היה מברך אותה על רצונה להתנתק מהאלילים ששלטו בחייה אבל גם היה מסביר לה על אלילים חדשים שעומדים לפתחה בחברה החרדית. וחשוב יותר מהכל, שחיים לאור הרמות הגבוהות של הקיום כמו שהיא מגלה אותם, לא מאפשרים לאדם המוסרי לחיות בצורה כזו שהוא הוא לא מתגייס לצבא במדינה שחיה על חרבה, או אינו חלק ממעגל העבודה ובכך חי על חשבונם של אחרים. חלק מהקולות האלה קיימים בצורה עמומה כלשהי בספר, אבל הם נאמרים כמעט כבדרך אגב. לא כל מי שאינו חרדי מעשן סמים, עסוק בחיצוניות שלו, וחי בלי תכלית. ועוול מסוים שהספר הזה יכול לעשות אם קוראים אותו בצורה לא נכונה הוא להציג את החברה החרדית כאלטרנטיבה היחידה לחיים תל אביבים שטחיים. ממליץ מאוד לקרוא את הספר, ועם זאת, לא להפסיק לשאול שאלות או לוותר על הספק כמו שנדמה שעלמה נכנעת לעשות.
וידוייוכי ברנדס1ספר מדהים ומרגש. נדמה לי שהשילוב המדהים בין הסיפור האנושי היפהפה לבין תיאור תקופת העלייה השנייה וההגעה לארץ ישראל שיש כל כך הרבה שניתן ללמוד ממנה, הוא שעושה אותו לכל כך מיוחד. ממליץ בחום.
סודותיו של מורה הנבוכיםמיכה גודמן3ספר מדהים. תמיד התעניינתי בהגות של הרמבם ורציתי להכיר אותה לעומק. והספר הזה הוא הדרך להכיר את משנתו הרציונאלית- מדעית, הומניסטית, ערכית,והחכמה עד בלי סוף של אחד ההוגים המעצבים ביותר של היהדות, שדווקא בימים אלה, חשוב לעמוד על השקפותיו.
פה ושם בארץ-ישראל עמוס עוז0עמוס עוז משוטט בארץ ישראל ופוגש כל מיני דמויות מעניינות- חרדים, מתנחלים, ערבים מתונים, אנשים זקנים שבאו לארץ ישראל כחלוצים,ועוד ומביא מדעותיהם. הספר כתוב בצורה טובה, והוא מאוד קריא. הפריע לי שהסופר לא מביע מספיק את דעתו והספר הוא בעיקר במה בשביל אנשים אחרים להביע את דעותיהם, אבל כשהוא כן עושה את זה, אז זה מעניין מאוד.
מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים (1996)חנה גרין5אולי הספר הכי טוב שקראתי על אשפוז בבי"ח פסיכיאטרי (וקראתי לא מעט כאלה). מעביר בצורה נפלאה את עולמה של הגיבורה, ואת עולמן של ה"מחלקות הסגורות" בכלל. מעולה.
מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים (1996)חנה גרין5הדילמה הניצבת בפני משפחה עם ילדה בעלת התנהגות מוזרה, עם תפיסת מציאות בעייתית היא דילמה קשה. ההחלטה אם לאשפז או שמא מוטב להשאיר את הילדה בבית זו הדילמה בה מתחבטת משפחתה של דבורה חולת סכיזופרניה. חנה גרין בספרה עושה עבודה יסודית. אפשר להבחין שהיא למדה על מהות המחלה הסכיזופרנית עד לפרט האחרון. היא מביאה סיפור הזוי לחלוטין ומאידך על רקע אוירה אותנטית של בית חולים סגור המאכלס חולים סכיזופרניים. היכולת המרשימה של הסופרת להכנס לנבכי נפשה ולעולמה המעוות של דבורה החולה באמת יוצאת דופן. דבורה החולה שלנו עוברת רגעים קשים ביותר של חוסר שליטה והתאור על מה שקורה איתה מצמרר:"כח הר געש לא הרפה ממנה לרגעים, הוא המשיך להטיחה מצד אחד של החדר למשנהו הקירות והרצפה הלמו בראשה בידיה ובגופה, חוסר השלטון הפנימי שלה תאם עכשיו את העולם האנרכי, לאחר זמן הכניסוה לחבילה, היא נלחמה בהם. בהדרגה פינה הכעס מקום לפחד אך אי אפשר לבטא את המילים שנועדו להזהיר אותם מפראותה. היא נאבקה בהם בראשה ובשיניה עד שנקשרו המוסרות היא נאבקה עד שתשו כוחותיה ואז שכבה דומם... ספר על מחלה קשה, מומלץ למי שרוצה להכיר מקרוב כיצד מתמודדים החולים עם המחלה...
מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים (1996)חנה גרין2אם אתם רוצים לדעת על מה חושב ואיך מרגיש חולה סכיזופרניה, תקראו את הספר. זהו סיפור אוטוביוגרפי של ג'ואן גרינברג (חנה גרין).
מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים (1996)חנה גרין0לא לחינם היו לי ציפיות כה גדולות מהספר הזה. שם הספר, "מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים", הוא שם כל כך מושך, כל כך מרתק, וכל כך כמוס. אך לעומת ספרים אחרים, חנה גרין דואגת לכך שזה לא רק יתחיל ויסתיים בכותר הספר. התוכן המקסים, העלילה המרטיטה - כל אלה יוצרים ובונים לקורא חלל מוזר, כמוס, ומגוון של העולם הפסיכיאטרי. גרין עשתה חיל בכך שהביאה פרספקטיבות של החולה, המטפל, ובני המשפחה. מעולה. מורכב ומעולה.
מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים (1996)חנה גרין0ספר מקסים המתאר את סיפורה של נערה בת 16 סכיזופרנית שמאושפזת בבית חולים לחולי נפש. הספר אמנם קשה לקריאה יחסית אבל שווה כל שניה של מאמץ,הסופרת ממש גורמת לקורא לחוות את הדמות בצורה הכי מציאותית שיש,עם כל העליות,מורדות,הצלחות,כשלונות ומאבקים שהגיבורה חווה,ספר מרגש וסוחט עד דמעות.חובה.
מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים (1996)חנה גרין0הצצה מרתקת לעולמם של פגועי הנפש. עוזר להבין מעט את ההיגיון הפנימי של מה שנראה ככאוס מוחלט, לא מובן וחסר פשר.