ביקורת ספרותית על זיכרונותיי מן העתיד מאת קרולין ג'ס-קוק
בזבוז של זמן

---

#
אחד מהנושאים המציתים תמיד את דמיוני הוא התייחסות לזמן כאלמנט מעגלי,לא ליניארי כמו שאנחנו רגילים להתייחס אליו. זה עושה קצת כאב-ראש לנסות לתפוס מושג מופשט שאנחנו רגילים לחשוב עליו כחד-מימדי בדרך אחרת, אבל מתגמל מאד. מפעם לפעם מופיע איזה ספר שעוסק בנושא הזה באופן מקורי – לרוב בתחום המדע הבדיוני, או המדעים המדוייקים. לצערי אני לא קוראת ספרי פיזיקה להנאתי.

זו ההצדקה שלי לקניית הספר הזה (במבצע של צומת ספרים, כל ספר ב 5 שקלים...) חשבתי שגיליתי כאן עוד ספר העוסק בנושא המעניין אותי. אז חשבתי.
עד מחצית הספר בן 302 העמודים (שם נטשתי) נסיתי בכוח הרצון לשכנע אותו לטפל בנושא הזמן. ונכשלתי. הוא עוסק באמונות קיימות על מלאכים, אור זהוב (של אהבה), שד שחור המתגנב אל אנשים, וקורות חיים של הגיבורה הבנאלית (היא יפהפייה עם שיער בלונדיני ארוך ועיניים כחולות, אם תהיתם).
אגב קורות חיים – כשהייתי בכתה ד', נדמה לי, התבקשנו לכתוב חיבור מסכם על נושא זהירות בדרכים. הילד שהיה גיבור החיבור שלי עשה את כל מה שהיה אסור: הוא הוציא יד מהאוטובוס, וידו נכרתה. הוא רכב על אופניים בצד שמאל ונפגע. הוא חצה את הכביש שלא במעבר חצייה ו... הבנתם. בערך עשר מכות מצריים על ראש של אומלל אחד שאינו לומד מניסיון. זה מה שעשתה ג'ס-קוק לגיבורה שלה, שעד גיל 12 לקתה בכל הבעיות האפשריות –יתמות מלידה, נטישה, מחלה קשה, עוד נטישה, מוסד שהיה מלמד את דיקנס משמעותה של אכזריות ועוד. גם ג'ס-קוק לא חסכה במכות לדמות אחת, אבל היא לא כתבה את זה בכתה ד', נראה לי.

זה ספר שכוח וטוב שכך. זו כנראה הסיבה שהוא הוצע באותו מבצע. הוא יונח על ספסל, אולי יקסום למישהו. נזק כלכלי פעוט, אובדן מסויים של זמן הנמדד באופן ליניארי. לא נורא.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על זיכרונותיי מן העתיד