ביקורת ספרותית על העיר המזרחית מאת אילנה ברנשטיין
ספר בסדר

---

לעיתים, אין אנו מסוגלים לראות לעתיד, ואלו שכן, בוחרים שלא לראות, אלו שלא, ישאו בתוצאות.
בספרה, "העיר המזרחית" של אילנה ברנשטיין היא מתארת לנו מציאות לא רחוקה מהיום, באופן מפורש היא לא אומרת, אבל כל כסיל יכול להבין מקריאה בספר הזה שמדובר במדינת ישראל בעתיד הלא-רחוק. כחוקר דיסטופיות, הדיסטופיה הזאת לדעתי הינה דיסטופיה די ממוצעת, אין להשוות אותה ליצירות המופת של אורוול או זמיאטין אך זו דיסטופיה חביבה. אני אישית לא מעריך את זה שאילנה מאכילה את קוראיה בכפית את המסר של הספר. במקום לכתוב את הספר היא יכלה פשוט לצעוק "משוגעים, רדו מהגג! אנחנו מתדרדים לאבדון!" אבל במקום, היא החליטה לכתוב את נבואת הזעם הזאת, שאם תתממש, נוכל לדעת רק בעתיד.
בעולמו של הספר העיר המזרחית ישנה מדינה שנוסדה על אתוס של שעבוד עם "נחות" ומיליטריזם. בנוסף למאפיינים העיקריים של דיסטופיות, התמכרות לסמים/מין/אלכוהול/ וכו... , מוטיב המנהיג הנסתר: אף אחד לא באמת יודע מי שולט במדינה. ועוד ועוד...
אין להכחיש עם זאת, שזה ספר שמאלני. לא ככינוי גנאי כמובן, אלא אובייקטיבית הדעות שמתפרשות בספר הזה יכולות להתפרש כעמדות שמאל, עוד מההתחלה, בה כל מורד במשטר הפונדמנטליסטי נחשב ל"קומוניסט" ועד לתיאורים העוקצניים (בצדק או שלא) של כל האתוס הציוני בעצם. אם נשים את הפוליטיקה בצד, אני חושב שכולנו נוכל למצוא פינה בליבנו עבור הספר הזה, כי כולנו איפה שהוא יכולים קצת להזדהות איתו. סיפור על העתיד לבוא, או שלא.

3.5/5

» ביקורות נוספות של סטודנט חיפאי
» ביקורות נוספות על העיר המזרחית