ביקורת ספרותית על תשובה למכתב מהלגה מאת ברגסווין בירגיסון
ספר טוב

---

יש לי חולשה לארצות הצפון הרחוק, אלו השוכנות בחוג הקוטב או הנושקות אליו, כמו ארצות סקנדינביה איסלנד ודומיהן. הקור, החשיכה הארוכה של החורף והקיץ העדין והבלתי מיוזע, הלובן, הנופים עוצרי הנשימה של הפיורדים, הטבע הפראי ונקיקי הסלע המושלגים, כל אלה גם יחד משרים אווירה מיוחדת. מחמת החולשה הזו, ובזכות הוצאת "לסה" (שבאיסלנדית משמעה "לקרוא") שמתמחה בהוצאה לאור של ספרי איכות מאיסלנד, מפעם לפעם אני מניח את ידי על ספר צפוני שכזה.

מדובר בסיפור קצר, פחות ממאה וחמישים עמודים, סיפור שכולו מונולוג ארוך של איש זקן על סף מותו, מכתב ארוך הממוען לאישה שהיה לו קשר עז איתה בעבר, קשר שמעולם לא מומש. בסיפור הוא פורש בפניה את הבחירה שלו שלא לעזוב את המקום בו הוא נולד, את החלקה המשפחתית, את השורשים שלו, וללכת אחריה. זה סיפור מאופק מאוד, עדין ושקט אבל עוצמתי, בלי טלנובלות אבל עם מימד דרמתי מובהק. על רקע הזוהר הצפוני, תוך כדי שזירת מיתוסים או שירה איסלנדית קדומה, מספר בירגיסון על העימות שבין מחויבות למימוש ערגת הלב, על אהבה וכאב, על בדידות ואושר, ועל המחיר שנלווה בהכרח לכל החלטה.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על תשובה למכתב מהלגה