ביקורת ספרותית על תשובה למכתב מהלגה מאת ברגסווין בירגיסון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 באוקטובר, 2020
ע"י yaelhar


#
איסלנד היא מדינה ירוקה?
מה שבטוח שהיא כנראה לבנה רוב השנה, משלג וקרח. מדינת איים שיושבה על ידי קלטים וויקינגים, יש בה פחות מחצי מליון אנשים – סדר גודל של תל-אביב – מפוזרים על שטח גדול, הררי בחלקו, כולל הרי געש, מזג אוויר לא סלחני והיסטוריה של דמוקרטיה.

ביארני, איכר בעל חוות כבשים, עובד בעבודה חקלאית מפרכת. הוא כותב תשובה, עשורים אחרי שקיבל מכתב מהלגה. הלגה הציעה לו במכתבה לעזוב את אשתו ואת חוותו ולבוא לחיות איתה. כשביארני עונה על המכתב הוא קרוב ליום מותו, זקן שכוחו תש, שהאריך ימים אחרי שתי הנשים – זו שעימה חי בלית ברירה וזו שעליה חלם. הוא מגולל במכתבו את השתלשלות הדברים – איך כמה אל הלגה כשהיה נשוי לאחרת והיא נשואה לאחר, איך גדל וצמח ופרח בעזרת ובזכות סערת התשוקה והאהבה שחש, איך עמד בפני אבדון כשהאהבה והתקווה ניטלו ממנו – לא בגלל כוח עליון אלא בשל החלטותיו – ואיך עבר את שארית חייו, עם אהבתו ותשוקתו שלא כבו מעולם. היום הוא זקן ואת התשובה הוא כותב שהנמענת כבר שוכנת עפר ואינה מסכנת אותו ואת החלטותיו.
תיאוריו של בירגיסון מפורטים וגרפיים, כולל תיאורי מין מפורשים. יש בהם יופי אך גם כבדות מסויימת.

הדילמה המתוארת בנובלה אינה נדירה או בלתי-מוכרת: האם יבחר אדם באושר אפשרי, המחייב אותו לעשות מעשה ולשנות את הנתיב בו מתקדמים חייו, או ידבק במה שהוא מכיר ויישאר. אין תשובה טובה לאף אחת מהחלופות ונראה שכל בחירה באחת מהן נוקבת במחיר שלא תמיד אפשר לשלמו.

הסיפור – 132 עמודים בסך הכל - משובץ בעשרות איזכורים וציטוטים מהספרות האפית והלירית של איסלנד. הסופר הוא דוקטור לפילולוגיה נורדית, עם רקע בפולקלור, סיפורי עם ושירה לירית. האשימו בזה את חוסר התלהבותי משירה בכלל ושירת פולקלור בפרט, אבל נראה לי שהשימוש הרב בציטוטים ספרותיים די החליש את הסיפור שבירגסון מספר. איכשהו נראה לי שאיכר שעושה עבודה מפרכת באקלים קשה, משקיע זמן גם במחשבות ודמיונות (וגם במעשים...) באהובתו ובנוסף הוא גם סוג של איש ציבור בכפרו, אינו בדיוק הקליינט לקריאת אפוסים עתיקים, סיפורי-עם ולציטוט שירה קאנונית. אבל יכול להיות שאצל איכרים באיסלנד זה אחרת ובמקרה הזה – אנא שכחו את הערתי הקטנונית.

איסלנד היא מדינה ירוקה. מי שרוצה לדעת למה – מוזמן לקרוא על קתרין יקובסדוטיר, ראש(ת) הממשלה האהודה והאמינה, ועל האמצעים שהמדינה נקטה (רמז – לא סגרים). יהיה מי שיחפש תירוצים למה הם כן ואנחנו לא. ואני – רק קינאתי. 3.5 כוכבים שעוגלו כלפי מעלה בגלל הקנאה...


1/2


38 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, שין שין.
הוא אכן פיוטי. ההשוואה לסטונר מעניינת מאד, כי בעצם פעולת הבחירה, ביארני בחר לא להיות מאושר. ובדיעבד יודעים שיכול היה להיות מאושר רק אם היה בוחר בחירה אחרת.
שין שין (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ספר פיוטי ויפהפה. הזכיר לי משום מה את "סטונר" ניכר שלסופר יש אג'נדה תרבותית, לטוב ולרע.
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, רץ.
אפשרי בהחלט שבירגיסון מנסה לייצג בכתיבתו את התרבות האיסלנדית. אבל זה יוצר צרימה מבחינתי בסיפור.
אני מנחשת שתאהב את הספר.
רץ (לפני 5 שנים)
יופי של ביקורת, לגבי השירה הלירית, קרוב לוודאי שלמומחים לתרבות, יש נטיה לכתוב בשתי רמות האחת, מעטפת הסיפור והשניה המיותוסים והאגדות, שהם כמו הזיכרון הקולקטיבי כפי שסבר יונג, וכאשר צריך לקבל החלטה, על פי תאוריה זאת, יחד עם האני, על כתפי מונחים אבות אבותי שמשתתפים איתי באמצעות התת מודע בהחלטה, אם כך מהו כוחי בקבלת החלטה עצמאית. עשתי עבורך את הספקולציה, ואולי מסיבה זאת כמובן חוץ מהנופים היפים שלבטח מתוארים בספר, אקרא אותו.
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, פרפ"צ.
סביר שהציטוטים הספרותיים ימצאו חן בעיניך.
מימוש עצמי זה דבר חשוב אבל נראה לי שאחרי שאדם עובד עבודת כפיים קשה מעל 12 שעות ביום הוא מתקשה לממש את עצמו בדרך הזו. מצד שני כמו שאמרתי - אולי באיסלנד הם בנויים אחרת.
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, בת-יה.
אני לא מטילה ספק בכך שיש חקלאים משכילים. לא מפתיע אותי בכלל שחקלאים קוראים ספרים. אבל נראה לי מוזר שחקלאי ישקיע שעות רבות בספרות מורכבת ולא ממש נגישה, עד כדי יכולת לצטט ולהביא דוגמאות, בעודו עובד עבודה מפרכת (ממש לא מדובר ברועה צאן פסטורלי) המחייבת אותו להשקעת שעות רבות, שלא לדבר על שאר המטלות שלו.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים)
נשמע מעניין, במיוחד בשל הציטוטים הספרותיים.
בחירות מעין אלה קשורות לאופי הבסיסי של האדם - האם הוא מחשיב יותר נאמנות או מימוש עצמי בכל מחיר.
בת-יה (לפני 5 שנים)
ובכן, מהיכרות עם מספר צפוניים אמיתיים - כאלה של שלג וקרח ולא ת"א - התברר לי שיושבי
כפרים רבים הם אנשים משכילים. ולמה? כי מה כבר אפשר לעשות בלילות הרבים והקרים, גם בקיץ, אם לא לקרוא או לסרוג כשמדובר בנשים.
ואם אתה רועה אפשר גם לקרוא בזמן העבודה -:)
היום כבר הרוב מחוברים לחשמל, אבל עד לפני כשלושים שנה זה היה
מותרות לחבר חוות קטנות לרשת החשמל, מה גם שהתשלום היה אז גבוה מאוד.
ודרך אגב, בזמנו גרתי במושב שרוב תושביו היו ניצולי שואה, וזה
היה די שכיח לראות חקלאים מחליפים ספרים בספריה הניידת.
yaelhar (לפני 5 שנים)
אהה Tamas הבנתי.
ואני מסכימה איתך לחלוטין. לא מצאתי דרך מהירה להבהיר לקוראים שמדובר בראש ממשלה אישה, והכנסתי א הת' לסוגריים. אבל זה נכון שהתוספת הזו סרת-טעם במיוחד.

מה שבלבל אותי בתגובה שלך היה שהתחלת ב"איסלנד היא אולי מדינה ירוקה..." שחיפשתי שם את ההסבר...
Tamas (לפני 5 שנים)
אולי זה לא פוליטיקלי קורקט או לא פופלארי, אבל המילה "ראשת" נשמעת לי קצת מכובסת. ואני תוהה האם לכל מילה צריך שתהיה הטיה בנקבה. למשל, גבר יכול להיות "יד ימינו " ועדיין יד זו נקבה או האם צריך לומר יושבת ראש או יושבת ראשת? שמעתי נימוקים לכאן ולכאן, ועדיין נראה לי שאפשר לחיות עם ראש ממשלה/ראש עיר ולהמשיך להיות אישה.
מורי (לפני 5 שנים)
Tamas היום היא אשת חידות.
yaelhar (לפני 5 שנים)
Tamas לא הצלחתי להבין את כוונתך. אשמח להסבר.
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, חני.
אני מגיעה אליה ברוחי...
yaelhar (לפני 5 שנים)
חן חן, zek.
Tamas (לפני 5 שנים)
איסלנד היא אולי מדינה ירוקה, אבל עם כל הכבוד לאקדמיה ללשון, לא לכל מילה צריך למצוא זיווג. ד"ל.
חני (לפני 5 שנים)
פשוט מקסים.... בכיף הייתי מגיעה לאיסלנד.
זאבי קציר (לפני 5 שנים)
סקירה מעולה יעל, תודה לך
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, מתילדה.
הסיפור די מעניין כשמתגברים על הזרות.
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, סקאוט.
אהבתי את השנינות (-:
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה רבה, Hill
בדרך כלל, לפי נסיוני, כל בחירה בנושא הזה כרוכה במחיר רב. וגם אם בחרת, כמו ביארני בסיפור, להישאר המחיר של חיים שלמים של הרגשת החמצה ואכזבה יקר מאד. להגיע לסוף הדרך ולהבין שביזבזת את חייך על פחד משינוי וממה יגידו אחרים - זה מחיר די גבוה, לדעתי.
מתילדה (לפני 5 שנים)
נשמע ספר מאוד מעניין
סקאוט (לפני 5 שנים)
יפה.
אולי אקרא את הספר.
ויפה שהקנאה שלך עיגלה את הציון שנתת, בדרך כלל קורה ההפך.
מה שנקרא- קנאה ירוקה (-:
Hill (לפני 5 שנים)
לפעמים בשביל לבחור "באושר אפשרי" יש צורך באומץ מסוג אחר. לא "אומץ גבורתי", אלא אומץ נועז, לפעמים פזיז, שחייבים לבצעו במעבר חד כזה שמתיר אחריו הרס, וכשאותו הרס מסתיים להיבנות, נעלם כלא היה.
המחיר לחיות עם החמצה לא תמיד גבוה. לפעמים נעדיף אותו מאשר מחיר נפשי אחר.

כתבת יפה ומעניין כהרגלך. לא יודעת אם כרגע אני במוזה לאהבה שלא מומשה, אבל דווקא תיאורי השירה יכולים להתאים לי במדויק. תודה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ