ביקורת ספרותית על כבוד מאת אליף שאפאק
ספר מעולה

---

וואו איזו סאגה משפחתית קשה.
הספר נפתח עם שחרורו של הבן איכסנדר מהכלא בעבור רצח שביצע על רקע כבוד המשפחה.
נשים בחברה המזרחית היו תמיד רכוש הגברים: בלידתן - אביהן,
אחריו בן זוג שלא הן בחרו
בהיעדר בן זוג הן רכוש הבנים או האחים.
בכפר כורדי בחבל המזרחי של טורקיה נולדות תאומות זהות פמבה וג'מילה לזוג שכבר הורים לשבע בנות.
הבנות הללו גדלות לתוך מציאות של מסורת נוקשה ושטיפת מח ע"י האם שבת שונה מבן והיא חסרת ערך.
פמבה נישאת לאדם, צעיר זר שהגיע לכפר מאיסטנבול ולמרות שהתאהב בתאומתה ג'מילה , אביה מחליט לחתנה כי תאומתה פסולה ומוכתמת.
בצעירותה ג'מילה נחטפה למטרות סחיטה ולמרות שאיש לא נגע בה הפכה למוכתמת בעיני הסובבים אותה ולכן לא נישאה מעולם.
הזוג הצעיר עוזב את הכפר לאיסטנבול ושם נולדים שני ילדיהם. עקב מצוקה כלכלית הם מחליטים להגר ללונדון בתקוה לחיים טובים יותר.
בלונדון נולד הבן השלישי והחיים זורמים לא על מי מנוחות.
האב עובד ויחד עם זאת מהמר וברבות הזמן אף נוטש את משפחתו לטובת רקדנית. האשה והילדים נשארים תחת עינו הפקוחה של הדוד, אחי הבעל
כמיטב המסורת.
שלושת הילדים במשפחה הזו שונים זה מזה. הבכור שהוא בבת עיניה של האם שאותו כינתה "סולטן שלי" גם קיבל יחס אוהד ומועדף מאשר אחותו. הדמות הזו מיוסרת
ועצמאית מאד. אסמה האחות האמצעית (שהיא גם המספרת) חולמת לשנות את העולם והאח השלישי יונוס שגם מקבל יחס טוב יותר חי את חייו כפי שהם בחברת פנקיסטים שקולטים אותו ונותנים לו תשומת לב אותו שהיתה חסרה לו בביתו.
פמבה שננטשה ע"י בעלה המהמר פוגשת גבר וסוף סוף בהחבא מקבלת מעט רגעי אושר ותשומת לב וכמובן זה ממיט אסון על המשפחה שנהרסת.
במהלך הספר אנו למדים שכל אשה במשפחה הזו המורחבת סבלה מתפיסת הכבוד המעוותת.
האחות הבכורה של פמבה, כל ילדותה במקום לשחק בבובות היא טיפלה באחיותיה ובאיזשהו שלב מתאהבת בבחור ובורחת איתו. כעבור מספר חודשים חוזרת
הביתה אבלה וחפויית ראש והאב במקום לחבקה ולקבלה אומר את המשפט הנורא ביותר "ייחלתי לבן אחרי כל כך הרבה בנות והיום אני שמח שאין לי בן...."
הרמיזה הזו כמובן היא שתפקידו של אותו בן וירטואלי היה לרצוח את אחותו ולהשיב את הכבוד למשפחה. הסוף הנורא שלה היה שהוכרחה להתאבד.
חמותה של פמבה שעברה התעללות נוראה מבעלה, נטשה את בניה לטובת גבר אחר ובכך המיטה קלון ובושה על משפחתה.
זו כמוחבן שרשרת של לחץ חברתי ושטיפת מח מינקות שהאשה היא רכוש המשפחה ולא אין רצונות עצמאיות משלה.
המפגש בין מזרח ומערב מבלבל את המהגרים והגזענות שמופנית כליהם והחיכוך בין אורחות החיים השונות משפיע על מבנה המשפחה. היום כשאירופה שטופה במהגרים
מוסלמים רואים את הנושא הזה בצורה מובהקת ביותר.
הסופרת הנהדרת הזו עם פתיחות רבה נוגעת בהמון נושאים כואבים של ארץ מוצאה טורקיה. מדינה בה יש מיעוטים שונים והיחס הקשה כלפיהם לעיתים גובל
בקיפוח קשה. בספר קודם שלה "הממזרה מאיסטבול" נגעה בנושאת שואת הארמנים. כאן היא נוגעת במעמד האשה, מסורת חונקת, ערכי המשפחה , מערב מול מזרח ועוד.
ההתנגשות התרבותית מתבקשת וגורמת לעיתים להרס מוחלט וכאוס.
ממליצה בחום.

» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על כבוד