ביקורת ספרותית על נפלאות התבונה - עטיפת הסרט - סיפורו של גאון מתמטי מאת סילביה נסאר
ספר מעולה

---

סביר שרוב מי שקרא את הספר הזה בעברית ראה קודם את הסרט הנפלא בכיכובו של ראסל קרואו, זוכה האוסקר לסרט הכי טוב, 'נפלאות התבונה'. סרט מדהים. הספר עולה עליו במידה רבה.

הספר הוא ביוגרפיה של המתמטיקאי ג'ון נאש, חתן פרס נובל לכלכלה שבמשך מרבית שנות חייו סבל מסכיזופרניה פרנואידית.

הקריאה בספר די זורמת, אם כי לפעמים יש משפטים ארוכים מדי שגורמים למחשבות לנדוד, ולחזור לקרוא שוב מחדש.

הספר מתאר את חייו הפרטיים והמקצועיים של נאש. כתבה אותו העיתונאית סילביה נסאר. ב-13 בנובמבר 1994, בעקבות הענקת פרס נובל לכלכלה לנאש, פרסמה נסאר כתבה ארוכה ומרגשת על נאש בעיתון הניו יורק טיימס, שם עבדה ככתבת כלכלית. בעקבות הכתבה יצאה נסאר לעבודת מחקר מאומצת שנמשכה יותר משנתיים והניבה את הספר 'נפלאות התבונה'. הספר יצא לאור בארצות הברית בשנת 1998 והפך עד מהרה לרב מכר. הסרט יצא בעקבותיו בשנת 2001. מהדורתו העברית של הספר יצאה לאור רק בשנת 2002. שם הספר נלקח מתוך שם הסרט בעברית. באנגלית הספר (וגם הסרט) נקרא A Beautiful Mind, בתרגום מילולי 'מוח יפיפה', שזהו גם שמו של אחד הפרקים בספר.

ג'ון נאש נולד ב-1928. את הדוקטורט שלו במתמטיקה הוא עשה בפרינסטון וקיבל את התואר ב-1950. עד מהרה הוא התגלה כגאון מתמטיקה.

יש בספר תיאור מעניין של עליית פרינסטון והפיכתה למרכז העולמי המוביל במתמטיקה בשנות ה-30 של המאה ה-20, עם הבאתם של התותחים הכי כבדים בתחום: אלברט איינשטיין, פון נוימן וקורט גדל.

הספר חושף את התפקיד שמילאו האגו והיהירות של ג׳ון נאש בחייו. הוא כל הזמן מנסה להוכיח את עצמו, מנסה לפתור בעיות קשות שיאדירו את שמו, ורצוי לפני גיל 30. המטרה היא האגו. ההכרה. השם. מדליית פילדס, אותה הוא לא קיבל, בגלל מחלתו.

את הנובל הוא קיבל על משפט מתחום תורת המשחקים שבו הוא קרא תיגר על פון נוימן – מי שהמציא את תורת המשחקים. נאש הרחיב את משפט פון נוימן. זהו משפט מהתחום התיאורטי של תורת המשחקים – לא באמת היה לזה שימוש בתקופה זו. הספר מרחיב עם תיאור מעניין של גילוי תורת המשחקים והספר הראשון שנכתב על ידי המתמטיקאי הענק ג׳ון פון נוימן יחד עם מורגנסטרן בתחום זה – מה שקסם לג'ון נאש, בעיקר בגלל שהתחום הזה היה בחיתוליו ועם הרבה פוטנציאל.

אבל ההישג הגדול יותר שלו הוא בתחום הגיאומטריה, משפט שיכון יריעות רימן, בו הוא קרא תיגר על המחשבה שהייתה קיימת במאה השנים מאמצע המאה ה-19. הישג גדול נוסף הוא מתחום משוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות. נאש מתגלה כבעל רעיונות מקוריים לפתרון בעיות קשות. בין היתר הוא ניסה להתמודד עם הגביע הקדוש - השערת רימן, ללא הצלחה. האמביציה הזו התבררה כגורם מרכזי שהביא לנפילתו.

בסוף שנות ה-50, הוא מתחיל לראות חזיונות שווא. הוא חושב שמנסים לתקשר אתו מהעולם החיצון, ושהוא היחיד שיכול לתקשר עם החוצנים. הוא מתאשפז לסירוגין בבתי חולים למחלות נפש עם אבחנה של סכיזופרניה פרנואידית. הוא מטופל תחילה במכות חשמל ובזריקות אינסולין שגורמים לאובדן ההכרה. זה כנראה דפק חלקים במוחו, וגרם לאיבוד חלקי של הזיכרון. המחלה גורמת לו לאבד את מעמדו החברתי והאקדמי, אבל הוא לא נזרק מהאקדמיה לגמרי. לאט לאט, במשך עשרות שנים, הוא מצליח להתגבר על חזיונות שווא אלה, ובמחלה חלה נסיגה.

סכיזופרניה פרנואידית נחשבת למחלה חשוכת מרפא. זהו מקרה נדיר מאוד של החלמה ממחלה כזאת. אם כי אף פעם לא ברור אם ההחלמה היא מלאה או שהמחלה יכולה עוד לחזור.

בשנות ה-90 כבר עושים שימוש במשפט שהוא הוכיח בתורת המשחקים, וכך הוצע שמו על ידי ידידיו לוועדת פרס נובל לכלכלה. יש בספר תיאור מעניין של הפוליטיקה מאחורי הדיונים הסודיים בוועדות פרס נובל לבחירת הזוכה. תיאור יפה במיוחד הוא האופן שבו מסרו לו את ההודעה על זכייתו בפרס, והחששות ביחס להתנהגותו של נאש שנלוו להודעה זו, ולהשתתפותו בטקס.

את סיפור חייו של נאש מתמצתת המחברת בסיום הפרולוג שבספר: "זהו סיפור ב-3 מערכות: גאונות, טירוף, יקיצה".

» ביקורות נוספות של יוסי
» ביקורות נוספות על נפלאות התבונה - עטיפת הסרט - סיפורו של גאון מתמטי