ביקורת ספרותית על הוצאה להורג שגרתית מאת מארק דוגן
ספר טוב

---

#
קראתי כמה ספרים על רוסיה הסובייטית ועל תקופת סטאלין. לא בגלל עניין מיוחד בנושא, ככה יצא. האיש השפיע על תושבי מדינתו השפעה מתמשכת שלא התפוגגה אחרי מותו, למרות מנהיגים שקמו אחריו, ושיטת מימשל שהשתנתה, לכאורה. אני חושבת שהשפעתו של סטאלין על התושבים היתה גדולה וארוכת טווח יותר מהשפעת מנהיגים ידועים לשימצה אחרים. (כמו היטלר, למשל) אפשר להבחין בדפוסי התנהלות והתנהגות של האוכלוסייה, גם שנים אחרי מותו, שהגיע בשעה טובה.

רוסיה הסובייטית – במיוחד סטאלין כשליט - התאפיינה בשיטתת הטיהורים. קבוצות שלמות נקטפו, נאסרו, עונו, הוגלו או הוצאו להורג. לפעמים נמצאה סיבה לפעילות הזו, לרוב לא. זה היה, בפשטות, טרור שעזר לשמור אוכלוסייה אדירה תחת שליטת שליטיו, זו שיטה לא חדשה. הסובייטים לא המציאו אותה אבל שיכללו אותה להפליא.

דוגן מנסה לתאר את התנהלות האזרחים במהלך 70 השנים שחלפו מאז סוף ימיו של סטאלין ועד פחות או יותר ימינו. דרך הסיפור על אותה משפחה, סיפור שהופך מרתק ככל שהוא מתקדם, מתאר דוגן את האימה, את החרדה מפני אמירת משפט שיכול להתפרש אחרת מהכוונה, כמו את האימה לא להגיד איזה משפט שנחשב חובה. את החשדנות של הרוסים, ספק תו אופי לאומי, ספק התנהגות נלמדת כתגובה על דורות של שלילת זכויות והתעמרות שלטונית. חוסר בפרטיות שנובע גם מההכרח לחלוק מגורים עם משפחות נוספות ולתת דין וחשבון לשכנים על פעולות פרטיות. הוא מתאר את השחיתות העמוקה שבלטה לעין בסוף חייה של ברית המועצות לשעבר, אך התקיימה בדרכים שונות בתקופות קודמות. את מבנה החברה בה איש איש לנפשו – כל אחד מוזמן לשרוד או למות בכוחות עצמו. על לכידות או ערבות הדדית אין מה לדבר. הנושא הזה מובא להפליא בספר "עיר הגנבים" הנפלא של בניוף, העוסק במצור על לנינגרד.

דוגן מתאר התנהלות פוליטית רוסית, בוחר את נקודת ההתחלה של שלהי תקופת סטאלין כהסבר אפשרי להתנהגות לאומית אופיינית, שאנחנו מכנים "מנטליות" ומנסה להקיף אירועים מכוננים ולהסביר אותם כתיאור חברה המייחסת חשיבות פחותה לאנשים שבתוכה, ומעלה על נס אידיאולוגיות המכסות על אינטרסים של בריונים.

דוגן הוא צרפתי יליד סנגל, סופר, במאי ותסריטאי. הספר הזה אינו נטול פגמים: הכתיבה מסובכת, הנטייה הצרפתית לפלספנות בולטת ושמה בפי הגיבורים עמודים שלמים של הגיגים פילוסופיים. הסיפור דורש סבלנות והתפרים לפעמים גסים. אבל באופן כללי הטיפול בנושא טוב ומעניין. והנושא? החברה האזרחית הרוסית והצלקות שנותרו בה משורת מנהיגים שחיי אדם, זכויות אזרח ולכידות חברתית הם כקליפת השום בעיניהם.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הוצאה להורג שגרתית