ביקורת ספרותית על הוצאה להורג שגרתית מאת מארק דוגן
ספר טוב

---

פחד מוות - כיישום של מדע המדינה.

בכפר סבא עירי יש סיפור מכונן שקרה לפני שנים רבות, באישון לילה אפל נפתח חלון חדר השינה של הזוג צ'צ'קס, אלמונים שלפו כלי נשק אוטומטיים וריססו את חדרם, מבלי להשאיר סיכוי לזוג שישן את שנתו השלוה. המשטרה וכוחות הביטחון חקרו את הרצח הכפול, ללא תוצאות, עד היום התיק הזה הוא חידה, אבל יש הרבה אנשים שבטוחים שהייה זה חיסול מקצועי של הקג"ב.

הסיפור הזה ממחיש את היכולת של הקג"ב לחסל בני אדם ללא כול סימן מקדים, האופציה הזאת מייצרת פחד מוות תרתי משמע. ספרו של מרק דוגן הוצאה להורג שגרתית, מתמקד באנטומיה של מנגנון הטרור וההפחדה אותו מפעילה רוסיה כלפי אזרחיה, הוא נוגע באחד מיסודותיו, רצח של בני אדם, לא בהכרח מהיותם אשמים אלא, בגלל שרציחתם משרתת אידיאולוגיה ואינטרסים.

יש לו לדוגן יכולת מרתקת לתאר את השינויים ההיסטוריים שעברה ברית המועצות מסטאלין ועד פוטין, באמצעותם להסביר לנו שלמרות השינויים, הטרור הוא, אותה גברת בשינוי אדרת, כי רוסיה היא ארץ של יופי ואכזריות גם יחד.

הפרק הראשון, מנסה לחדור אל ראשו של סטאלין, ולנסות להבין את הרעיונות והתחושות שלו ביחס לטרור. אולגה אלטמן, רופאה אורולוגית, הידועה גם בקסם מגע ידיה, היא ההילרית של סטאלין, מגע ידיה על גופו יוצר בסיס לשיחות בין השניים, בהם אמורים להתגלות צפונות ליבו של התליין, אך המונולוגים של סטאלין ממש רדודים, ואין בהם עניין. שיאו של פרק זה, הוא סיפור מותו של סטאלין משטף דם במוח, הוא מוטל על הרצפה, מבע השיתוק בפניו מפחיד עדיין את צמרת השלטון, המניחה לו למות בסוג של הוצאה להורג.

הפרק השני, של הספר עושה קפיצה, משנות השישים לשנות השמונים, מה השתנה, הפרסטרויקה יצאה לדרך, העתיד ממש לא ידוע. על רקע מציאות זה מגויס סוכן חדש לקג"ב, לשעבר אלוף ג'ודו. מבחן קבלתו לארגון הוא חקירה מבוימת של מקרה בגידה, וחיסולה של הבוגדת. הדיאלוגים והדילמות המתהווים בין החוקר לנחקרת מעניינים, אם כי הסיטואציה כולה לוקה בחוסר אמינות בסיסי, טירון קג"ב חוקר פרשיה מאוד מורכבת, האומנם ?

החל מהפרק השלישי העלילה מקבלת תפנית דרמטית, לסיפור נכנסת תעלומת טביעתה של הצוללת הגרעינית " קורסוק " פאר המשטר הסובייטי, בים הצפוני. מספר גרסאות עולות וצצות, חלקן בדויות, וחלקן האחר משקף שחיתות שלטונית ותאוות בצע. למרדף אחר האמת מצטרף עיתונאי צרפתי, ומעל הכול עולה שאלה גדולה, האם את הניצולים בירכתי הצוללת ניתן הייה להציל, האם השלטון הקריב את חייהם, או במילים אחרות הוציא אותם להרוג, בכדי שהאמת לא תצא לאור ?

החל מפרק זה דוגן מעביר הילוך, העלילה הופכת למדהימה, לחידה הנחשפת בדרמטיות. הספר מתחיל מפרק זה, כול מה שהיה עד אליו, הוא חימום בלבד, לקראת הדבר האמיתי. את ההמשך אשאיר לכם.

סיימתי את הספר והרגשתי בתחושת קסם אדירה, המבוססת על עלילה מעניינת, (מהפרק השלישי), הספר הכניס אותי לתוך עולמו המרתק של הקג"ב, ושל צוות צוללנים רוסי, משם לעולמם של משפחות ימאי הצוללות, לנשים הממתינות לגברים שלהן על הרצפים. הצצה מקרית לגופה של אישה במקלחת המשותפת, הופכת לתשוקה מכמירת לב בעלת עוצמות מטלטלות. סיפור המציג בני אדם הנאבקים על שמירת האנושיות בתוך מטחנת השלטון, ובברית המועצות המאבדת את עצמה לדעת.

ולבסוף החלק האינטלקטואלי של הספר, לדוגן הסבר מקורי לשימוש ברצח ככלי שליטה המבוסס על תורת הכאוס, ההיגיון העומד מאחורי הכול הוא חוסר ההיגיון, או במילים אחרות סוג של סדר המתקיים באי סדר - פשוט הסבר נפלא, ומעורר חלחלה.

ספר טוב למרות מגרעת התחלה הלא מלהיבה, שבהמשך מקבלת תאוצה והופכת למרתקת. מומלץ לאוהבי סיפורי ריגול, סיפורי צוללנים, ולאלה שאוהבים סיפורים רוסיים מהמאה שלנו.

הספר הזה ממש לא מפסיק להטריד אותי, שמעתי חדשות על רצח עם בסוריה, והבנתי שהסוכן ההוא מפרק ב - הוא בעצם פוטין, שמביט אל הרצח באותם הכללים של העבר, שבהם רצח הוא כלי פוליטי ציני, מולו עומד מנהיג העולם החופשי שלא מבין את הכללים, ואז שאלתי את עצמי, היכן אנחנו במשוואה הזאת, וכעת אני מפחד ...

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על הוצאה להורג שגרתית