ביקורת ספרותית על אני אף אחת מאת קארין סלוטר
בזבוז של זמן

---

כמו תמיד, שום דבר לא בא במפתיע. תמיד יש רמזים מקדימים ואפשר לנחש מהם את התוצאה העתידית.
רמז מספר 1: ספר ובו 588 עמודים, והוא לא סאגה בין-דורית ולא ספר פנטזיה. כתבתי כבר כמה פעמים, ואכתוב שוב: אורך כזה של ספר מרמז על פטפטנות יתרה של הכותב ועל אריכות מיותרת וחוסר הידוק עלילתי. אין לזה הצדקה.

רמז מספר 2: מעגל ובו הכיתוב "coming to netflix" על הכריכה. למה להסריט ספר טוב? ועוד לנטפליקס?

רמז מספר 3: המלצה על הכריכה מאת גיליאן פלין. סופרת טובה, גיליאן פלין, ובכל זאת לא ברור למה צריך המלצה שלה על ספר של מישהי אחרת. בדרך כלל המלצות על הכריכה הן סימן לספר בינוני מינוס.

רמז מספר 4: לספר קוראים באנגילת Pieces of her. איך "חלקים ממנה" הופך להיות "אני אף אחת"? ולמה בעצם?

כמו תמיד, התעלמות מרמזים בולטים היא לא דבר טוב, ורק סממן לעקשנות האישית שלי. הספר נפתח בסצנת מסעדה בה יושבות לורה, קלינאית תקשורת בת חמישים וחמש המחלימה מסרטן השד, וביתה אנדי, או אנדריאה, שחוגגת את יום הולדתה ה-31. אנדי לא מוצלחת, עובדת בעבודה גרועה ולא מצליחה למצות את חייה, בעוד לורה קוצרת שבחים מלקוחות עבר. את המצב הרגוע והנינוח קוטע מסע רצח ברוטלי, ואנדי נדהמת לגלות שאימה מתפקדת להפליא בסיטואציה הקשה ולמעשה הורגת את התוקף בקור רוח.

מכאן מתחיל מסע גילויים של אנדי, כזה שנע בין ההווה (2018) לעבר (1986) שבו היא מגלה הרבה דברים שלא ידעה על העבר של אמא שלה. מה יש במסע הזה? הורים חורגים, אב שחור, שחיתות באגף הרווחה, כת של פושעים אנרכיסטיים, הומוסקסואלים בשנות השמונים, איידס, תיאוריה פמיניסטית, נגינה וריקוד מקצוענים, הרבה שמות של שירים ונוסטלגיה.

מה אין במסע, או בכלל בספר? בנייה אמינה של הדמויות והמניעים שלהן, תיאור משכנע של השינוי שעוברת אנדי במהלך המסע, מתח, עניין.

בשורה התחתונה: תקשיבו לרמזים, או לשאר הביקורות באתר, ותחפשו ספר אחר.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על אני אף אחת