לקרוא ספרות גרמנית וספרות אוסטרית של תחילת המאה שעברה זה פשוט חוויה ספרותית.
מלחמות העולם הצליחו להוציא את המיטב שברגשות, בתיאורים, בכמיהה לעולם אחר, בראייה מפוכחת, באנושיות ובעוד 1001 פרספקטיבות שונות.
אולי ישנם אנשים שלא יאהבו שאני שם את יוזף רות, סטפן צוויג ואריך מריה רמרק באותה השורה, אבל הספרים שהם הוציאו סביב המלחמות בעיניי הם פשוט מעולים.
קברות הקפוצינים מזכיר מאוד את "במערב אין כל חדש" רק ללא החלק המלחמתי ההארד-קור, הקצב מעט יותר רגוע והספר הרבה יותר קצר (בערך 120 עמודים).
מסופר על אותו הדור באותה התקופה, איבוד המונרכיה, הדמויות הראשיות די דומות ועדיין אין תחושה שיש פה העתקה ספרותית.
בעיניי מומלץ מאוד


















