ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 15 במרץ, 2009
ע"י י. קליש
ע"י י. קליש
"אל תתרגש יותר מדי. ההבדל בין הידיעה שהאיש נרצח לבין גילוי זהות הרוצח הוא כמו - אם לצתת שורה של מארק טוויין - ההבדל בין גחלילית לברק."
בחרתי להשתמש בקטע מתוך הספר עבור ההשוואה בין "גאון פשוט" - 'הגחלילית', לבין ספרות מתח הבנויה, לדעתי, בצורה נכונה, כספרי נלסון דה מיל - 'הברק', וספר נוסף שגם הוא 'ברק' מבחינתי - "סודות ההצפנה" של סיימון סינג - ש"גאון פשוט" מנסה לשלב את שני הספרים/סופרים יחד.
אם בנושא הצפנות חשקה נפשכם - קחו את "סודות ההצפנה" המעולה, ואם בספר מתח - ספרים כמו "משחק האריה", "התרסקות לילית" או "אי המגפות" שכולם עוסקים ב- FBI וה- CIA, ובכל אחד מהם הסיפור נראה הגיוני יותר ויתרמו רבות להנאתכם.
הדבר משול בעיני להכנסת כל מרכיבי האוכל למיקסר והפעלתו ופתאום - מה קרה? הפסקת חשמל...! וכל המוצרים פשוט לא הספיקו להתערבב כנדרש.
הסיפור מתרחש באזור הנתון לשליטת ה- CIA ולידו עובדים מספר מתמטיקאים, פיזיקאים ובלשנים, בניסיון לבנות מחשב-על שיפתור בעיות בצורה קוונטית, ולא בצורה ליניארית - כפי שמחשבי היום עובדים.
אחת הבעיות שבולטות בסיפור הוא, שרבים המקרים בהם לא קיים תאום בין הדרמטיות שבמשפטים לבין התגובות עליהם, שכאילו אינן שייכות לכאן...
גם ההגזמות "Forte" שבספר מקבלות "Upgrade" מפרק 78 עד הסוף (65 עמודים) ובו תוכלו ליהנות מביצועים ש'סופרמן' ו'וונדרוומן' לא העזו לחלום עליהם...באחריות!
בסוף הספר (הערת המחבר) מציע הסופר את השקפתו על מקום ההתרחשות, דמויותיו והיסטוריה קצרה שלאורם נבנה הסיפור.
הוא פותח בהסתייגות, "אזהרה: אין לקרוא זאת לפני שקוראים את הספר."
אם הדמויות מזכירות לכם משהו - התשובה נמצאת מתחת ל"אזהרה".
מבחינתי אין ב"אזהרה" לשפר, ולו במעט, את דעתי הפושרת על הספר.
'סיימון סינג' ו'נלסון דה-מיל' כבר אמרנו? העדיפו אותם.
לא נהניתי.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
