ספר מתח שלא לפי הנוסחה הקלאסית, זה לא משהו שרואים כל יום.
קודם כל דמות ראשית שהיא אישה? כבר תענוג. אישה לא צעירה? עוד יותר טוב. אישה שהיא רחוקה ממושלמת, שהיא לא הסטראוטיפ, שהיא אפילו לא בקו הבריאות ונלחמת בעצמה, במגבלות גופה ובבדידותה תוך כדי שהיא נאבקת במקביל לפתור את התעלומה? מושלם. דמויות מאושרות שאין בהן דופי וסתירות משעממות אותי.
לא נתקלים הרבה בספרי מתח שיש בהם דמויות מורכבות, אופטימיות לצד מורבידיות, ובעיקר- הרבה הרבה עומק ומחשבה. אני מאוד אהבתי את הספר הזה. הסיפור מעניין מאוד, הפרקים קצרים ומותחים ובאמת שקראתי במהירות ובהנאה גדולה. גם הסיום לא אכזב אותי, שכן היה מאוזן לחלוטין, תוך שמכל דבר הסופרת הנפלאה הזו נתנה את המינון הנכון, וזה דבר שמ-א-ו-ד קשה לעשות באופן כללי, ובספרי מתח בפרט.
סוף סוף נקטע בשבילי משבר האיטלקים. בד"כ אני לא מתחברת לכתיבה של האיטלקים, אני לא יודעת למה, יכול להיות שזה נעוץ בדברים שהולכים לאיבוד בתרגום, וגם לכתיבה של אילריה טוטי לקח לי זמן להתרגל, אבל כשכבר נכנסתי לזה, זה זרם חלק.
בקיצור – לאוהבי המתח, זהו ספר שיש בו הכל, בעיני. זה לא מקבל אצלי חמישה כוכבים, מהסיבה הפשוטה שאותם אני שומרת לספרים יוצאי הדופן באמת.


















