ביקורת ספרותית על נובלת שחמט מאת סטפן (שטפן) צווייג

---

'Schachnovelle- נובלת השחמת מספרת את סיפורם של דוקטור ב' וטנוביץ', אחד מפליג בשיט מניו-יורק לבואנוס-איירס, השני תקוע באוסטריה בעינויים של הגסטפו. הנובלה נכתבה בין השנים 1941-1938 ופורסמה בדרום אמריקה לאחר מותו של שטפן צוויג. דמותו של דוקטור ב' מבוססת על אוטו וון אסבורג- תושב אוסטרי שנתפס בדרכו לניו-יורק ונירצח בידי הנאצים.

"על ספינת הקיטור הגדולה, שעמדה להפליג בחצות מניו יורק לבואנוס איירס, שררו ההמולה ותזזית הרגילות של השעה האחרונה. (..) עמדתי ושוחחתי עם אחד ממכריי, במרחק מה מהשעון הזה על סיפון הטיילת, כשהבזיק לידנו אור מבזק פעמיים או שלוש- נראה שמפורסם אחד עוד הספיק להתראיין ולהצטלם מהר לפני ההפלגה. חברי הביט לשם וחייך.

"יש לך פה ציפור נדירה על הספינה, צ'נטוביץ'". הגבתי כנראה בארשת חסרת הבנה למדי לידיעה הזאת, כי חברי הוסיף והסביר:
מירקו צ'ינטוביץ', אלוף העולם בשחמט. הוא חרש בתחרויות את כל רחבי אמריקה ממזרח למערב ונוסע עכשיו לארגנטינה לקראת ניצחונות נוספים". (תחילת הנובלה).
המספר האלמוני נפגש בעלייה לספינה בצ'נטוביץ', אלוף עולם שבמקום מנקה שמלמד את המלכה גמביט במקלט, מלמד אותו אביו הכומר בארמונות מפוארים לאורך ילדותו בבלזק:
"בגיל שבע-עשרה כבר זכה בתריסר פרסי שחמט, ובשונה-עשרה באליפות הונגריה ובגיל עשרים כבר כבש את אליפות העולם. האלופים האמיצים ביותר, שכל אחד ואחד מהם התעלה עליו עשרות מונים באינטלקט, בדמיון ובתעוזה, ניגפו מול ההיגיון האיטי והקריר שלו כפי שהובס נפוליאון בפני קוטזוב, כפי שחניבל הובס מפני פביוס קונקטטור, שעליו סיפר חיוויוס שאף הוא הראה בילדותו תכונות בולטות של פלגמטיות ואימביצליות. כך אירע, שאל הגלריה של אמני השחמט, שמאחדת בשורותיה את הסוגים השונים ביותר של עליונות אינטלקטואלית, פ"פ, מתממטיקאים, טיפוסים מחושבים, רבי דמיון ועל פי רוב יצירתיים, נכנס לראשונה אאוט-סיידר גמור בעולם הרוח, נער איכרים כבד גוף ופה, שהעיתונאים עמלו לשווא לחלץ ממנו ולו מילה אחת ראויה לפרסום". (ע"מ 17-16).

צ'נטוביץ השתקן, המחכה בסבלנות למט בשחמט מעורר את זעם חברי המשחק באונייה- מי הכן יביס את השחקן המדופלם.
ככול שהם נאספים לשחק לא שחקנים מדופלמים כמו מק'קונור ולא המספר לא יביסו את צ'נטוביץ'- אלוף העולם. המספר מאתר בספינה את דוקטור ב' ותולה בו את מבטחו לזכיה מול צ'נטוביץ'.
דוקטור ב' מובל מביתו למחנה ריכוז ולבסוף לסבב חכירות בבית-מלון מאולתר.

"המצב הזה, שבאמת אין לתאר אותו, נמשך ארבעה חודשים. נו- ארבעה חודשים, את זה קל לכתוב
רק שנים-עשר תווים! גם קל לומר זאת:
ארבע חודשים- שש הברות. ברבע שנייה יכולות השפתיים לבטא זאת:
ארבע חודשים! אבל איש אינו יכול לתאר, לאמוד, להמחיש, לא לאדם אחר ולא לעצמו, כמה מתמשך הזמן במקום חסר חלל וחסר זמן, ואי אפשר להסביר לאיש כיצד זה טורף אותך ומחריב אותך, האין והאין והאין הזה שסביבך, רק השולחן והמיטה והגיגית והטפט, ותמיד רק השתיקה, תמיד אותו השומר שדוחף לך את האוכל בלי להביט בך, תמיד אותן מחשבות שסובבות אותך באין עד שאתה יוצא מדעתך". (ע"מ 54-53).
"המראה הראשון היה אכזבה ואפילו סוג של כעס ממורמר:
הספר שהושג בסכנה אדירה כ"כ, (..) לא היה אלא ספר תרגול לשחמט". (ע"מ 60)

דוקטור ב' מחכירה וחכירה מצליח להחביא בגופו ספר (אסור) בין החכירות של הגסטפו. הוא מגלה שמדובר בספר תרגול לשחמט- דיאגרמות של קרבות שחמט ולא חומר קריאה אסור, תחילה הוא מתאכזב ומתייאש עד שלבסוף הוא לומד את רזי המשחק ומתחיל לתרגל בחדרו

"בקיצור,את הדבר הבלתי אפשרי, האבסורדי הזה ניסיתי בייאושי במשך חודשים. אבל לא הייתה לי ברירה מלבד חוסר ההיגיון הזה, כדי שלא ליפול לשיגעון או לתשישות נפשית גמורים. מצבי הנורא הכריח אותי לפחות לנסות את הפיצול הזה לאני שחור ולאני לבן, כדי שלא להיחמץ תחת האין האיום שסביבי"
(ע"מ 65).

דוקטור ב' ניצל מחכירות הגסטאפו. הוא יעמוד אחד לאחד באונייה בין ניו-יורק לביונס-איירס מול אלוף העולם צ'נטוביץ. במהלך מט אחד במהלך התמוטטות עצבים יקרה הלא-יאמן! .

כשהייתי ילד אמא שלי נורה רצתה שהלמד שחמט. לצערי הרב נאלצתי אחרי הלימודים ללכת לכיתה שהיו שם רק יוצאי ברית המועצות שבקושי דיברו עברית (שנות ה-90). לא למדתי כלום והיה מולי תמונות של כול המהלכים. שחמט מלבד הנובלה הנהדרת של צוויג שהשחמט הוא רק אלגורי בה משעמם ומרדים אותי.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על נובלת שחמט