ספרה של אפרת אלטרץ הוא ספר שכל מי שיש לו ענין בהיסטוריה יהודית, צריך לקרוא. קל וחומר מי שיש לו ענין בהיסטוריה של איזור הבלקן ובשואת יהדות הבלקן בפרט.
לא גדלתי בבית של ניצולי ושורדי שואה, אך על השתיקות שאיפיינו את החיים בבתים אלו, נכתבו ספרים רבים. חמה וחמותה של הסופרת הם בין אלו שהשתיקה סביב הנושא אפיינה את החיים בביתם. אמנם שניהם בנו בית לתפארת אך ביום השואה הטלוויזיה נותרה סגורה וגם ילדיהם לא ידעו יותר מדי על הפרק הקשה הזה בחיי הוריהם.
בשלב מסויים לאחר נישואיה מחליטה הסופרת לברר מה מסתתר מאחורי השתיקה וההסתרה ולאט לאט חמותה מתחילה לשתף אתה פעולה. המשפחה יוצאה למסע שורשים במקדוניה ומתגלה סיפור מופלא של ילדה קטנה שניצלה מרכבות המוות מסקופייה לטרבלינקה ולאחר תלאות אין קץ הגיעה לארץ, כאן שרתה בצבא ובנתה בית.
לא משנה כמה סיפורים כאלו אקרא, זה תמיד נוגע, מרגש ומלמד משהו לא רק על הזוועות שהתחוללו באותן שנים ארורות באירופה, אלא גם על נפש האדם והעוצמות הגלומות בה.
אני מכיר מצויין את מקדוניה ומדינות הבלקן, הדרכתי הרבה מאוד טיולים לשם ואולי זו הסיבה שהסיפור הזה כל כך נגע בי, אבל אני מאמין שהוא יגע בכל אחד גם אם שמות המקומות מוכרים קצת פחות.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
