ספר מעניין, על משפחה ישראלית, שבמרכזה האם נגה, עוסקת בקדרות, מוכת חרדות ופוסט טראומה, היא הקיפוד.
מסביבה בעלה, ברק, שמנסה לגרום לה רק טוב , תמים ומלא כוונות טובות. וילדיה, צליל , הנערה המתבגרת ושי שבוחר בעמדת הילד שזקוק להשגחת יתר.
הספר דינמי וחוויתי וכל המתואר לעיל עטוף בכתיבה נפלאה והדוקה שחושפת טיפין טיפין את עומק הבעיה ותהליכי היציאה ממנה.
כאמור, נגה היא הקיפוד. שכל מאווייו בזמן נשיאת המשא הוא :"תפסיקו להזיז לי את המציאות". כל ניסיון התקרבות אליה נתקל בהשתבללות או התקפדות. כל המסגרות מאיימות עליה.
כשהיא מכיירת גבר ואישה, עם פנים אנונימיות, "לפותים זה בזה, כאילו עמדו על כן צר, משתדלים לא ליפול".
אין זו המציאות האמתית. זהו עולמה.
והיציאה מעולם זה חייבת להיות ממנה.
המרכיב המהותי השני הוא המשפחה הגרעינית. מתברר כי משפחה גרעינית היא מנגנון מסתגל ומגיב למה שקורה בסביבה. כל אחד מזהה את הרכיבים האחרים ומתנהג בהתאם, כמו צליל שמשקיעה עצמה בקרטה, ורגע לפני מבחן החגורה השחורה, היא מגלה כי אינה אוהבת קרטה, וכי היא עשתה זאת כי חשבה שזה מה שהוריה מצפים ממנה, או שישמח אותם.
הספר כתוב בצורה מעודנת, יפה ומושכת. אירועים של התאהבות, חוויות מהצבא והקיבוץ נחשפים כהווייתם.
הוא בהחלט ראוי ושווה קריאה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
