ביקורת ספרותית על הפיראטים מאת מייקל קרייטון
ספר טוב

---

יש ספרים שהם כמו סרט אקשן, סנצה רודפת סנצה, פסקה רודפת פסקה, פרק רץ אחרי פרק, כך היה "הפיראטים" מבחינתי.
הוא תפס את עיני מכוון שנושא המסגרת מרתק אותי, תקופה שבה להיות שודד ים היה מקצוע ועוד מקצוע לגיטימי ונועז. על רקע תקופה זו רומן היסטורי זה מתרחש. בים הקריבי, בזמן שבו כל האזור נשלט על ידי ספרד מעצמת העל, ישנו אי אחד בודד שעליו חולשת אנגליה ושמו ג'מייקה. באי הזה ישנה עיר נמל ססגונית ששמה פורט רויאל ואליה מגיעים טיפוסים מהעולם הישן לצד פיראטים במסווה מהעולם החדש שפועלים בה.

לגיבור הספר ששמו הוא קפטן האנטר ונאמר עליו שהוא אמריקאי שלמד בהרוארד (לפני ששני מושגים אלו הפכו לשם דבר), מזדנבת שמועה שישנו אוצר בלום על אוניית מלחמה ספרדית שעתידה לחזור בקרוב לעולם הישן. הוא לא מצליח לעמוד בפיתוי ומגבש סביבו צוות לעניין לביצוע השוד.

הסופר ביצע תחקיר בכתיבת הספר ושילב פרטים מעניינם אודות עולם הספנות של אז כגון איך להפליג לתוך מפרץ רדוד בעזרת צופה מהתורן העליון כשאתה נרדף, איך לשוט בשקיעה כשהשמש מולך ומסנוורת אותך ואיך להתחמק מאוניה שמזנבת אותך כשהרוח לא נושבת לכיוון שאליו חשקה נפשך להגיע.

ואם קפטן האנטר היה שואל אותי האם הסיפור מעביר היטב את רוח התקופה הייתי עונה לו כמו שאר פקודיו לאורך הספר: "איי איי קפטן!"

» ביקורות נוספות של יואל ספרי התורמוס
» ביקורות נוספות על הפיראטים