ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 5 בדצמבר, 2011
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
הספר הזה נמצא על מחשבו של הסופר שנפטר ב 2008 מוכן לדפוס (כדברי ההוצאה על הספר). היות ואני מחבבת את הסופר - שחלק מספריו ריתקו אותי וניכר היה בהם התחקיר המעמיק לפני כתיבתם - מיהרתי לקרוא אותו.
הסיפור הוא על פרשה לא ידועה (לפחות לנו כישראלים שלימודי ההיסטוריה שלנו מתמקדים במה שקרה ליהודים...) שארעה במאה ה- 17 באיים הקאריביים ועניינה הקשר בין פיראטים, פריבטים (שייטים עצמאיים) ואוצר הממלכה. הוא כולל מידע מעניין למכביר לגבי הכללים שהיו נהוגים באותה עת לגבי השגת רכוש (למעשה ביזה) ששימש לחימוש עוד ספינות לאותה מטרה. השחקנים הראשיים היו אנגליה, ספרד והולנד, מדינות בעלות מסורת ימית מפוארת, שנאבקו בינהן על השליטה באזורי העולם השונים, וכרתו חדשות לבקרים בריתות שונות (שהופרו חדשות לבקרים...) בינן לבין עצמן.
הסיפור הוא סיפור הרפתקאות קולח ומרתק, שנקרא במהירות ובנשימה עצורה. יש לו "סוף דבר" המתאר את הארועים שקרו לגיבורים אחרי הסיפור, מה שמשכנע שהם אכן היו בשר ודם. אבל לגבי הקביעה שהספר היה "מוכן לדפוס" ממש לא השתכנעתי. אני התרשמתי שהוא די שלד הסיפור ולו כותבו היה נשאר בחיים מן הסתם היינו זוכים בספר יותר מגובש ומספק. כך או כך חובבי הסופר וחובבי סיפרי הרפתקאות ודאי ייהנו ממנו, וכמובן מי שאוהב ספרים המבוססים על מציאות היסטורית (במיוחד לא מוכרת...)
+
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
י. ווליס
(לפני שנתיים ו-9 חודשים)
מצער שההוצאה נעלמה כי ספרו הבא, 'מיקרו', כבר לא תורגם
והוא שווה גם (הושלם על ידי סופר אחר).
בכלל מותחנים טכנולוגיים בקושי מתורגמים |
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
מסכימה עם שניכם
הוא היה אדם מבריק, שהתעניין בנושאים מגוונים, ובעל יכולת נפלאה להעביר לאחרים את מה שסיקרן אותו. כסופר, אני חושבת, יכולתו לא היתה אחידה. הוא כתב מדע בדיוני (מבוסס היטב על מדע), היסטוריה וסוציולוגיה. תמיד נעים לי לקרוא אותו, למרות ההסתייגויות.
|
|
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
הוא אכן היה אדם מוכשר
ברמה יוצאת דופן: סופר, רופא מדען, יוצר בעל דימיון מפתיע. חבל.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
יוצר ענק. חבל שנפטר צעיר.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, קורנליוס!
אתה צודק - סיגנונו של הסופר מתמקד בעלילה ולא באיפיון דמויותיו. אבל פה זה בולט במיוחד, אולי לכן הרגשתי שזה רק שלד...
|
|
|
קורנליוס
(לפני 13 שנים ו-10 חודשים)
קראתי ספר אחד של קרייטון
את זרע אנדרומדה.
יתכן שמה שאת רואה כ"שלד" באמת תואם את סגנונו (אם זה נשאר יחסית דומה במשך ארבעה עשורים)... שם ההתמקדות היא יותר בהיבט הטכני, ובזרימת האירועים, ולא בדמויות וב"אוירה" (שאותה הייתי אמור לשאוב, כנראה, מהרמה הטכנית ומההבנה של ההשלכות של כל דבר). שוב, לפחות מהתיאור בביקורת שלך, אולי כן מדובר בסגנון אישי שלו... אבל, או שאני טועה, או שבכלל לא קראתי כדי להבין :) בכל מקרה ביקורת מעולה. |
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
