ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 במרץ, 2021
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
כשהתחלתי לקרוא את הספר הזה – שהגיע הביתה לתקופה מוגבלת – הייתי משוכנעת שכבר קראתי אותו בעבר. אבל שום פרט מהסיפור, שיש בו פרטים יוצאי-דופן, לא היה מוכר לי, גם בהתמשכות הקריאה. לא הצלחתי להבין את זה. אני די משוכנעת שלו קראתי אותו, הייתי זוכרת פרטים כה מחרידים המתוארים בספר (אלא אם קפץ עלי שיטיון פתאומי, שאני יודעת שהוא מזדחל, לא קופץ). ועדיין עד סופו של הספר היתה לי הרגשה שקראתי אותו.
הסיפור מתרחש בעיקר בניו יורק, וחלקו באנגליה. ריצ'ר פשוט נמצא בניו יורק, אין זכר לטרמפים. יש מברשת שיניים מתקפלת, יש בגדים זולים וגנריים (אם כי הוא משיג גם "בגדים של בוגרים" בלית ברירה). יש אישה בוגרת יפה ומתוחכמת, יש חסרי-ישע שצריך להציל. יש ארצות הברית ויחסה לפצועים-שבויים-נעדרים שנשלחו במצוותה ונאלצו להסתדר לבד כשהסתבכו. יש מסירות עזה של אדם לאדם – אחים, בני-זוג, הורים – כמשקל נגד להתייחסות האינסטרומנטלית של המדינה ושל חסרי המצפון המנצלים חולשות של אחרים כדי להרוויח כסף, כבוד ושליטה.
הספר נכתב ב 2006. אני מציינת את זה כי משתמשים בו, אמנם, בטלפונים סלולריים אבל מסתמכים על טלפונים נייחים, שיש בהם חיוג מקוצר למספרים מסויימים. במצלמות מצלמים עם פילם שצריך לפתח. כשנוסעים ליעד לא-מוכר מסתמכים על מפות (מנייר!). אני באמת לא זוכרת מה היה לנו ב-2006 אבל לפי התיאורים בספר זה נשמע פרהיסטוריה...
נהניתי מהספר. צ'יילד יודע לספר סיפור ולשמור על תשומת-לבו של הקורא. הוא משלב בסיפור עובדות – כנראה נכונות – על הדרך בה מתמודדים באמריקה עם פצועי-מלחמה (רמז - תלוי בסוג ביטוח הבריאות שיש להם...) הכתיבה רהוטה, בהירה, צ'יילד לא משחק משחקים ולמרות שהקורא יודע איך יסתיים הסיפור (זה הספר העשירי בסידרה, וריצ'ר צריך להישאר בחיים לעוד לפחות אותו מספר ספרים)
עד עכשיו אין לי מושג אם כבר קראתי ושכחתי או לא קראתי ודמיינתי. מילא, יש תעלומות מעניינות מזו.
0
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, דן-1
אם יש יתרון מובהק לספרי לי צ'יילד (כלומר מעבר לסיפורי-מתח טובים) זו העובדה שאחרי תקופה אפשר לקרוא שוב את הספר ולהרגיש שלא קראת אותו מעולם. תחשוב על החיסכון במקום, באבק וביערות הגשם המסכנים... |
|
|
דן-1
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
גם לי היתה הרגשה שכבר קראתי.
ואכן קראתי לפני יותר משנתיים.
לפי הסקירה שלי שמצאתי בסימניה שכתבתי עליו. מעניין שלא זכרתי כלום. החלטתי לקרוא שנית ואני לא מתחרט על כך. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, עומר.
זה נכון. מה שעומד לזכותו של צ'יילד הוא יכולת מצויינת לספר סיפור והוא אינו נוטה לשעמם את הקורא. |
|
|
עומר ציוני
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
צ'יילד די חוזר על עצמו. קראת ספר אחד שלו - קראת את כולם. לכן יצא לי כבר להיות במצבך - לקרוא את הספר ולהיות בתחושה שקראתי אותו כבר...
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, אלון.
זה כבר קרה לי. אבל תמיד זיהיתי בשלב כלשהו שכבר קראתי אותו. במקרה הזה לא יכולתי לקבוע. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
zek-קראתי 2 משלו,העדפתי את 'ההחלפה'. השני היה 'השתלטות עויינת'.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
פעם קראתי חצי ספר עד שהבנתי שכבר קראתי אותו, רק באנגלית, עשר שנים קודם
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ראובן, פיינדר הוא עוד סופר שלא קראתי... מה מומלץ?
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
יעל תודה לך על ההסבר המנומק
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
יעל- בנוגע למפות-ניווטתי עם הורי בנסיעות ארוכות בארה"ב כשביקרתי אותם בשנת שבתון.
ועבדתי כ-20 שנה בסטודיו משוכלל וחדר חושך ברמה מקצועית. מי בכלל יודע היום מה זה סרט צילום,שקופית, מפתח ופיקסר... אבל פעם זה מה שהיה. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
zek- בהחלט. לא יכול להשוות ספציפית לקובן שקראתי ספר אחד ולא אהבתי.
הדמות אותה דמות.
עם כישרון להיקלע להרפתקאות וסיטואציות מסוכנות. אחרי שנים רבות שלא קראתי ניסיתי את אחד האחרונים-מחר תמות- אכזבה. עודף פרטים,עלילה בנאלית. בכלל הבעייה עם לי צ'יילד היא בעודף פרטים טפלים. מבחינתי,ירד מהפרק.מעדיף כרגע את ג'וזף פיינדר. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, גדי.
אני זוכרת את תחילת הווייז כאילו קרתה בעולם אחר... מסתבר שאנחנו כל כך מתרגלים לאמצעים שיש, שאנחנו שוכחים עולם בלעדיהם. ככה זה אצלי, בכולופן. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, Zek.
הוא מצויין למי שרוצה לקרוא מותחן קצבי, כתוב היטב ומותח. היות ויש המון ספרים והגיבור אחד, יש כמובן חזרתיות מסויימת, אם כי יחסית לקובן, הוא כתוב טוב יותר ובדרך כלל יותר מתוחכם ממנו. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
מפות היו בשימוש נמרץ גם אצלי בבית, למרות שאני לא יכולה לקרוא מפה.אבל איכשהו זה נתפס אצלי כמו משהו שהיה ממש מזמן, לא במאה ה-21... |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, רונדנית.
עד סוף הקריאה לא הייתי בטוחה לכאן או לכאן. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ראובן אז מדובר בסופר נוסחתי, כמו הרלן קובן?
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
zek- שלא ידאיג אותך,לא הפסדת יתר מדי.
אחרי כמה תופסים את הפרינציפ |
|
|
גדי
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
את יודעת שפעם לפני ה WAZE הייתה לי מפת כרטא ברכב.
עד היום אני זוכר את זה.
ואני לעולם לא אשכח ב 1998 היה לי אינטרנט עם כבל באורך 13 מטרים עם חיבור לבזק. והספק היה Surfree, כדי להתחבר הייתי צריך להמתין 17 דקות כי היה תור. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
לא קראתי אף ספר שלו...
|
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
זה נשמע והיה עידן אחר אבל סרטי צילום ומפות נייר שימשו אותנו
ובמונחי היסטוריה- נקרא לזה-אפס קצהו. חושב שקראתי, אם אני זוכר לא התלהבתי מדי.כבר בשלב בו לי צ'יילד החל למצות את עצמו. |
|
|
רונדנית
(לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
בדיוק סיימתי גם ספר אחר של לי צ'יילד - הוא בהחלט יודע לספר סיפור בצורה חיה ומוחשית ממש
אם המשכת לקרוא עד הסוף לודאי לא קראת קודם
|
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
