ביקורת ספרותית על מסתערבים - אגדה ישראלית מאת מתי פרידמן
ספר בסדר

---

מסתערבים איננו רומן אלא ספר עיון.
הוא קצת מבלבל במובן הזה שיש לו מספר גיבורים ראשיים ועלילותיהם והרפתקאותיהם מסופרות במעין סיפור מתח אך לא ממש.

הגעתי לספר בעקבות ספרו הקודם של פרידמן על מוצב בשם דלעת, בלבנון. ספר מקסים ומומלץ.

הספר הזה קצת אכזב אותי. הספר הקודם היה סוג של אוטוביוגרפיה במסווה ספר מתח. גם הספר הזה נראה מתאים לפורמט.
מתי פרידמן נבר בהרבה מאוד מאגרי מידע, ספרים וגם ערך ראיונות עם מי שיכול היה לספר על אותה תקופה, אבל הקסם של מוצב דלעת לא חזר על עצמו.

אולי הכתיבה המרוחקת, אולי העיתונאית על הגיבורים שונה במובן הזה מכתיבת אוטוביוגרפיה.
חסר איזשהו רצף של סיפור מלא מתחילתו ועד סופו. יש תחושה של אוסף של אפיזודות שאינן נטוות לכדי מארג שלם ורציף אחד.

תוכן הספר לכשעצמו חשוב מאוד ושופך אור על פעילות ריגול לא מוכרת בתולדות מדינת ישראל, עוד לפני עצמאותה. על ההסטוריה של המודיעין הישראלי, מימי החובבנים שהיו כאן בתקופת הפלמח ושניסו להשיג כל מידע שהוא ללא שום הכשרה אמיתית בתחום ועד להקמת המודיעין כחלק מהצבא והמוסד.

התוכן, הרעיון והפורמט היוו מתכון פוטנציאלי מוצלח, אבל העוגה יצאה קצת תפלה (שוב, באופן יחסי לעוגת הדלעת שטעמתי מידי האופה בעבר).

עדיין מומלץ לרוצים להכיר את ימיו הראשונים של המודיעין הישראלי (אני לפחות לא הכרתי את הנפשות הפועלות ואת האירועים המתוארים בספר, למרות ששירתתי במודיעין וגם קראתי מספיק ספרים על הנושא).

לשאר הקוראים, ממליץ על עוגת הדלעת.
תיהנו

» ביקורות נוספות של GNOLT
» ביקורות נוספות על מסתערבים - אגדה ישראלית