ביקורת ספרותית על מומו - תרגום חדש מאת מיכאל אנדה
ספר מעולה

---

הספר הזה כל כך מדהים שקראתי אותו ביומיים!
מסופר על ילדה יתומה בשם מומו שגרה בחורבות אמפיתיאטרון. כל הזמן באים אליה חברים, ילדים ומבוגרים כאחד. חבריה הטובים ביותר הם ג'יג'י מדריך-התיירים – בחור צעיר, חולמני ופטפטן; ובפו מטאטא-הרחובות, זקן חכם ולא דברן גדול.
מומו מיוחדת: היא עוזרת לכולם בכך שהיא מקשיבה להם. אנשים באים אליה, מספרים על הבעיות שלהם, ורק כשהיא מקשיבה הם פותרים את הבעיה (והיא לא מייעצת). לכן כבר מההתחלה יש מסר שאומר שבני אדם צריכים להקשיב ושיקשיבו להם, וזה יעזור להם מאוד.

מומו גם נהנית לשחק עם הילדים ולדמיין הרפתקאות, עד שמגיעים אל העיר האדונים האפורים - אנשים מסתוריים שמעשנים ולבושים בחליפות אפורות, וקר בקרבתם. בדרך מתוחכמת הם גונבים מאנשי העיר את הזמן, ומומו היא כנראה היחידה שתוכל להחזיר אותו לכולם. בדרכה היא פוגשת צבה קסומה בשם קסיופיאה, אבל האדונים האפורים מתכוונים להשיב למומו מלחמה...
הסיפור מסתורי, מקורי ומאוד סוחף, עם דמויות נחמדות וכתיבה שנונה.

הספר מעלה תהיות ונקודות למחשבה, ולכן מתאים לכל הגילאים. הביקורת העיקרית שעולה מתוך הסיפור היא על החברה שלנו, שהאנשים עסוקים כל הזמן בעבודה, רודפים כל חייהם אחרי חופש בעתיד ורוצים לחסוך זמן, ובעצם שוכחים להנות מהחיים ומהדברים הקטנים בהווה שהם החשובים באמת. למשל תחביבים, שהם לעיתים נתפסים אצל אנשים כבזבוז זמן, והספר מעורר אצלנו את ההבנה שהם מה שחשוב כדי לשמוח ולאהוב את החיים.

אני שמח שהוציאו את הספר בתרגום חדש מאחר שנחשפתי אל הספר המקסים הזה, וגם הכתיבה זורמת ומאוד נוחה לקריאה. לא קראתי עוד ספר של מיכאל אנדה אז עכשיו אני מסוקרן לגבי ספרים אחרים שלו, כי אולי הם יותר טובים ממה שחשבתי, כמו שהוא הפתיע אותי בספר הזה. אני מאוד ממליץ לכם לקרוא, אפשר אפילו לומר ספר חובה, כי הוא יפהפה מבחינת המסרים שבו. איזה כיף לקרוא ספר כל כך טוב!

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על מומו - תרגום חדש