ביקורת ספרותית על הנוסעת האחרונה - ספריה לעם #792 מאת טל ניצן
ספר מעולה

---

אי שם לקראת סוף החגים הבנתי שאני בטטת כורסא ( אם כך מתרגמים זאת ). ידעתי את זה קודם , יש לי שתי אהבות ספרים וסרטים ושניהם דורשים מצב מנוחה , אבל יש משהו בחגים שמחדד דברים כאלו.
כיוון שאופני הכושר שקיבלתי מצליחים לשמש רק כמתלה כביסה ( משהו בהוראות הפעלה פשוט לא הגיוני ) נאלצתי לטכס עצה ולמצוא פתרון אחר: ספרי שמע.
זה דיי גאוני, אם חושבים על זה, לשלב את הדבר שאני הכי אוהב עם פעולות משעממות כמו הליכה , נקיון הבית או נהיגה אבל לאורך השנים הייתה לי התנגדות קשה לכל דבר שאינו ספר פיזי וגם עכשיו אני במעט התנגדות . פחדתי שזה ירדים אותי או שתיווך קול של מישהו יכפה עלי דמיון דמות לא כמו שהייתי מדמיין. חששתי שלא אוכל לדמיין את הספר כמו שקורה לי בקריאה.
החלטתי לדגום את המים עם פודקאסט. בחרתי את האחיות גרים כי נועה מנהיים והספרותיות שלו ואשמע כי טוב וכשמצאתי אפליקציה חדשה עם מבחר בעברית ובאנגלית ( לשמחתי מבחר מוגבל שעדיין מחייב אותי למצוא ספרים פיזיים ) ושבועיים ראשונים חינם החלטתי לקפוץ למים.
רציתי לפתוח עם סופרת ישראלית. אם אני מסתכל עשור אחורה, שתי הקטגוריות הללו מהוות כרבע מהספרים ( כל אחת בחיתוכה ) והחלטתי השנה לנסות ולשפר את המאזן – מבלי לפגוע בטעם הספרותי שלי.
לפעמים כשאתה מתחיל לשמוע שם כלשהו אתה מתחיל לשים לב אליו כל הזמן ובחודשים האחרונים שמה של טל ניצן קפץ לעיני בתשבוחות , פה באתר ובקבוצות אחרות במרשתת והסתקרנתי. בעוד שהעטיפה קולעת לספר היא לא הייתה גורמת לי להרים אותו מהמדף בזמן הקרוב. גם השם לא , אבל הספר קפץ לי באפליקציה והימרתי.
רגע לפני שאני מגיע למה שלשמו התכנסנו אציין שגיליתי שהסבלנות שלי באודיו יותר רחבה וכך דרך האודיו אני מעז לדגום ספרים או יותר קל לי לגשת לספרים שבפיזי הייתי חושב פעמים לפני שהייתי בוחר לקרוא . הזמן שלוקח להגיע לעומק ה50 עמודים יותר קצר וכך כבר יצא לי בחודש שחלף להכיר את יואב בלום וגיא עד וסטפן צוויג ועכשיו שירלי גקסון שחיכו לי בשקט בסוף התור.
זה היה הימור מוצלח ואיני יודע מה היה קורה אם הייתי נופל על ספר או מקריא גרוע. את הספר מקריאה טל ניצן בעצמה. היא סופרת ומשוררת ומתרגמת מצוינת מספרדית ( כך אומרים ) היא מקריאה את הספר בקול מעושן רגוע על גבול האדיש שיושב יפה על הגיבורה המספרת ,נינה. קול וטון סיפור שמאפשר לבלוע גם אלמנטים קשים בספר כמו אלימות מינית וניכור הורי.
נינה , צעירה תל אביבית , מלווה לצעירה אחרת , שאינה מכירה, את הטלפון שלה בשירותים של שדה התעופה לשיחה קצרה,החלטה רנדומלית שתשנה את חייה, ואז חוזרת הביתה במונית כי אלו היו ההוראות. זה הפתיח של הספר פחות או יותר . זהו ספר מתח אבל לא באמת . יש בו אלמנטים מותחים ת בעיקר לקראת סופו אבל הוא יותר מזה ואל תבואו בשביל המתח.
נינה מתניידת בתל אביב על אופניים ולמרות שאני מסתובב בעיר הזו כבר קרוב לעשרים שנה היא גרמה לי להסתכל עליה כתייר ,אפילו להגיע לשוק לוינסקי אחרי הרבה זמן שלא הסתובבתי שם ( מומלץ ) ולחפש את צלנוב פינת הקונגרס. זה ספר מאוד ישראלי בלי הכבודות הנלווית להגדרה.
זה ספר נפלא ואני שמח שיש לי עוד שני ספרים של טל ניצן ( לפחות היום ) לקרוא או לשמוע. אני לא יודע ולא אדע איך הייתי מרגיש לגביו אם הייתי קורא אותו ולא שומע אבל אני חושב שדעתי לא הייתה מאוד שונה.

אני עדיין בטטת כורסא אבל מעט פחות עכשיו . היכולת לשמוע ספרים היוותה סוג של תגלית מפץ עבורי . פתאום אני יכול למלא את החומר השחור שממלא את יקומי. פתאום בא לי לצאת להליכות ארוכות ולנסיעות ארוכות. עדיין לא בא לי לנקות את הבית ולשטוף כלים אבל אנחנו עובדים על זה . גיליתי שאני יכול להאזין לספר אחד ולקרוא ספר אחר וכמות הספרים שאני נחשף אליה הוכפלה. אני בגן עדן ספרותי.

אם זה לא היה ברור, אני ממליץ על הספר בכל פלטפורמה שתבחרו.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על הנוסעת האחרונה - ספריה לעם #792