ביקורת ספרותית על איש שטח מאת ג'ון לה-קארה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 בדצמבר, 2020
ע"י איה


רבות שמעתי את שמו של ג'ון לה קארה בהקשר של ספרי ריגול משובחים, והינה הגיע היום בו לקחתי לי ליד את ספרו האחרון וקראתי.

נט הוא מרגל בריטי ותיק, הוא מורגל להיות איש שטח, זה שמגייס, מאמן ומפעיל מרגלים. חייו היו מסעירים ומסעותיו רבים בשם שירות הוד מלכותה. כרגע הוא שב למדינתו ומרגיש שהפרישה באופק, אך לחברים "מהמשרד" יש תוכניות אחרות עבורו. הם מציעים לו לנהל את "המקלט" שהוא תחנה מוזנחת אליה הוקצו כל המרגלים הפחות מוצלחים. תפקידו הוא משרדי השונה שנות אור ממה שהוא מורגל בו ואוהב לעשותו.

מגיעה אל אוזניו של נט הידיעה שקיים חשד סביר שישנה חפרפרת בביון הבריטי שפועלת לטובת רוסיה. הידיעה הזו, ביחד עם דמות מעניינת שכופה את נוכחותה בחייו של נט, מניעות סדרת אירועים מעניינים שעלולים להחריב את עולמו של נט.

מי היא אותה דמות וכיצד כפתה את נוכחותה בחייו של נט?
איזה תפקיד משחקת תשוקתו של נט לבדמינטון בקריירה שלו בכלל ובעלילה בפרט?
מי החפרפרת וכיצד ניתן לחשוף אותה תוך גרימת מינימום נזקים?

הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטו של נט בלבד. כיאה לסופר בריטי, שפת הכתיבה היא בהתאם כלומר, במשלב אחר ולא יומיומי שאליו אנו רגילים מהספרות האמריקאית למשל. חייבת לציין שעד שליש הספר, לא התחברתי כלל וכלל. ריבוי התיאורים די התיש אותי אך באותה נשימה, משהו כן החזיק אותי ולא הניח לי לנטוש. מרגע שהטוויסט בעלילה בגילוי הקשר האפשרי בין החפרפרת לאותה דמות, העלילה תופסת תאוצה.

הדמויות בנויות בצורה כה מוקפדת שכל אחת מהן בעלת אופי מובהק שתואם את תפקידן הן בחייו של נט והן "במשרד." חרף היות העלילה מובאת בגוף ראשון, ההרגשה הייתה שאני קוראת בגוף שלישי וזה היה לי מוזר.

זה אומנם ספר הריגול הרשמי הראשון שאני קוראת, אבל הרגשתי שהעלילה נעה יותר בכיוון משחק מוחות לדרמה. הייתה לי תחושה שחלק מהדמויות חוזרות מספרים קודמים אך זה לא עורר תחושה של חורים בעלילה כי פשוט לא היו כאלה וזה מעולה!.

קיבלתי כאן מנה גדושה של פוליטיקה בצל הברקסיט – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי - שכן הספר נכתב במקור בשנת 2019 כך שהוא אקטואלי ונוקב מאוד ברמה הפוליטית. הסופר מעמת אותנו עם הדילמות שכל אחד יצטרך להתמודד איתן ולקבל את ההחלטה הטובה, הראויה והמוסרית ביותר בהינתן הנסיבות ועם ההבנה, שלפעמים, צריכים להקריב משהו ולבחור אחרת ממה שהיינו בוחרים ביום רגיל.

התפתחות העלילה מרגע הטוויסט הייתה מעניינת ונהניתי לראות את הכבוד הראוי וכובד הראש המושקעים בתכנון לפרטי פרטים של כל מהלך. הסוף של הספר בעיניי היה מתבקש והותיר אותי עם חיוך על הפנים. ספר מהנה לחובבי ספרי ריגול המתובלים בפוליטיקה.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
נראה שלה-קארה מת מסתם דלקת ריאות. ציפיתי שימות לפחות מחץ מורעל :-)
רונדנית (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה איה- איזה עיתוי בדיוק אתמול נפטר הסופר המוערך ג'ון לה קארה אני כמחווה לקרלוס רואיס סאפון שגם נפטר השנה קראתי את מבוך הרוחות שלו
מורי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
נטשתי בעמוד 80 בערך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ