ביקורת ספרותית על מפריח היונים - מהדורה מחודשת מאת אלי עמיר
ספר מעולה

---

ספר יפהפה, שכולו שירה צרופה. לא מסוג הספרים שלוקחים כשרוצים לקרוא מהר מהר. פשוט אי אפשר לקרוא פרוזה שכולה שירה. תחשבו על החן של אלי עמיר ותראו את החן נמצא בכל עמוד מספר מופלא זה, המגלם בתכו את החלום הציוני וכיצד הוא מתרסק כפי שהתרסק אצל אי-אילו מהעולים. אבל זה לא חשוב. חשובה הרוח האנושית החמה הנושבת מבין דפי הספר, רוח שכאילו נעלמה יחד עם החלום הציוני, עם הקידמה ועם האינדיבידואליזם.
קחו ספר זה כשיש לכם די זמן פנוי, די זמן להעמיס על עצמכם ספר עצוב לרוב, אבל לא מדכא, למרות התפכחויות אלה ואחרות.
לשאלה אם זהו ספר אוטוביוגרפי אין ממש חשיבות משום שאין ספק שרבים מהמקרים שקרו בו הם מסוג החוויה האישית שכמעט ואין להמציאה. וגם אם הומצאה, אין ספר שכישרון גדול המציא אותה.
את כאבי, זה שמלווה אותנו כל הספר בהתרשמויותיו האישיות, אנו פוגשים כשהוא מספר לנו על דודו חזקאל, שזה עתה נאסר בהיותו חשוד בהסתרת נשק. החשד לא נבע כך סתם באשר היתה ידועה מעורבותו במעשה הציוני, הן ראש התַנועַה היה, התנועה הציונית. התנועה הציונית קמה לאחר הפרהוד, ביזה או שוד, בתרגום חופשי, פרעות, בתרגום מעשי יותר. היה זה בתחילת יוני 1941, כשהמוסלמים התפרעו והחלו לפרוע ביהודים בבגדד. מאה וקצת נהרגו, אלפים נפצעו והפצע היה נותר פתוח עד שעשור מאוחר יותר יצא חוק המתיר יציאה חופשית של יהודי עירק לישראל ובתנאי שרכושם יוותר מאחור. שמונים אלף מתוך מאה ושלושים אלף יהודי עירק נרשמו ליציאה. וכמעט עשור מאוחר יותר מתחיל הסיפור, מעט לאחר הקמת מדינת ישראל, חריון זבובים על המפה, כדברי אחד הדוברים, הקמה ששינתה את מפת המזרח התיכון לעד ואת יחסי הכוחות.
2500 שנים היו ימי ההתיישבות היהודית בארם נהריים ההיסטורית בצפון סוריה ולאחר מכן עד עירק ומאזור זה מבקשת התנועה הציונית לשכנע את היהודים, הארוגים בתרבות, בכלכלה ובמרקם העדין של החיים בעירק בכלל ובבגדד בפרט לעזוב הכל ולצאת לישראל.
כאבי מספר בכאב את סיפורה של משפחתו, זו המצומצמת וזו הנרחבת מקרובו עימארי הגדול ועד מורו סלים אפנדי, הנתון בעצמו בקשרי המפלגה הקומוניסטית. כן הוא מספר לנו על חברו אדואר, ששריריו גדולים ממוחו ואביו מפריח יונים מגג ביתם, ועל ג'ורג', בנו של דודו עימארי הגדול, המקריא מחרוזיו לפאשה בסעודה מפוארת בטירתם. למרות שהיהודים סובלים מנחת ידם של המוסלמים, החיים יחד נראים טבעיים לכולם וכשיש קושי, יש בקשיש והעניינים נפתרים בדר"כ כלל ללא בעיה.
עמיר מביא בפנינו תמונה רחבה מאוד. ריחות השוק, המאכלים, החום הנורא בקיץ, הבוץ בחורף, חיי הרווחה היחסיים והמוחלטים של היהודים לעומת שכניהם, הקרבה אל ראש הממשלה ואל המלך, שמצדם דווקא מגינים על היהודים, שלא תמיד זה נראה כך ברחוב. ועדיין, למעלה משנה נמצא הדוד בכלא, תנאיו הוטבו, ובסוף, לא שבלי עוד כמה יהודים נתלים, העליה קורמת עור וגידים, מטוסים מתחילים לקחת את היהודים בגלוי לישראל רק כדי שהיהודים האלה ינחתו כאן אל מציאות קשה, מחנות אוהלים, עבודה בצמצום, אבל הזדמנויות אינסופיות.
ספר שכולו חום ואנושיות ותרומה גדולה לארון הספרים. סוג של מופת.
מעתה נוספה אל ארון הספרים טטרלוגיה נוספת: מפריח היונים, תרנגול כפרות, נער האופניים ויסמין.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על מפריח היונים - מהדורה מחודשת