ביקורות ספרים על הספר שמי לוסי בארטון - Amgash #1
אישה צעירה שוכבת בבית חולים ניו יורקי, ולצד מיטתה, יושבת אמה. לכאורה מראה טריוויאלי. אבל לא במקרה הזה. האישה, לוסי שמה, אושפזה לניתוח הסרת תוספתן, אלא שהניתוח הסתבך, והאשפוז התארך למשך תשעה שבועות. בעלה של לוסי שנשאר בביתם לטפל בשתי בנותיהן הקטנות, מזעיק את אמה של לוסי שתבוא לשהות לצד מיטתה.
האם תשב לצד מיטתה במשך חמישה ימים, ובמילים מדודות וכתיבה חסכנית ומצומצמת מתגלה לקורא סיפורה הלא שגרתי של לוסי בארטון.
שנים ארוכות לוסי לא היתה בקשר עם משפחתה. ברגע שיכלה לקחה את רגליה ועזבה את העיירה הנידחת במדינת אילינוי שם נולדה וגדלה. השאירה את הוריה ואחיה ה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לוסי בארטון ממתינה לניתוח תוספתן בבית חולים בניו יורק כשמחלונה נשקף נופו המרהיב של מגדל קרייזלר.במפתיע אמה מגיעה בטיסה לביקור אחרי שנות נתק רבות. הפעם הראשונה בחייה שטסה.
לוסי ומשפחתה- הוריה, אחיה ואחותה- גדלו שנים בעוני מחפיר במחסן צמוד לבית הדוד בעיירה הנידחת אֶֶמגַש באילינוי. זבל לבן. כאלה שילדים אמרו להם 'המשפחה שלכם מסריחה'. כשהתבגרה התרחקו בני המשפחה זה מזה. אחיה נשאר סוג של בטלן שחי עם הוריו בחור עלוב לאחר גיל שלושים. לוסי עצמה נחלצה מחיי העוני, כעת היא סופרת מצליחה למדי המתגוררת בניו יורק, נשואה בשנית ואם לשתי בנות.
ועכשיו האם יושבת ליד מי... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הסיפור הזה קצר ונקרא במהירות. סיפור פשוט שמתמקד בתקופת מחלתה של הגיבורה ובחמישה ימים בהם אמה מגיעה לסעוד אותה.
בקפיצות בזמן מתגלה סיפור חיים מורכב ויחסים מורכבים בין הגיבורה לבני משפחתה. לוסי, גיבורת הסיפור, מגיעה מעיירה שכוחת אל באילינוי ולמרות הדלות והעוני היא עוברת לכרך הגדול והופכת לסופרת. למרות סיפור החיים המורכב, הגיבורה מתגלה כדמות מלאת חמלה ואהבה לאנשים השונים שמצטלבים בחייה. למרות שגדלה למשפחה קשת יום ונוקשה מתבררת האהבה הגדולה שלא נאמרת במילים כמעט. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
לפעמים אני אוהבת לדמיין שדמויות מספרים שונים היו נפגשות זו עם זו. נניח איילין מ"עין החתול" של מרגרט אטווד הייתה פוגשת את רוז מ"מי את חושבת שאת" של אליס מונרו. נראה לי שהן היו מוצאות בקלות נושאים לדבר עליהם. או נניח שהבלש קורט וולנדר של הנינג מנקל היה משתף פעולה עם הבלש הארי בוש של קונלי בחקירת רצח שמתפרסת על פני שתי יבשות.
אליזבת סטראוט היא מסוג הסופרים שכנראה מתקשים להיפרד מהדמויות הבדיוניות שיצרו אחרי ספר אחד. לכן הדמויות בספר אחד מבקרות גם בספרים האחרים שלה ומתערבבות עם דמויות חדשות. זה מה שקורה בסדרת הספרים שסטראוט כתבה על לוסי בארטון. כן, הספר "... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר נפלא. הגיבורה, לוסי, מספרת את סיפור חייה בראייה לאחור. נקודת הזמן העיקרית בה מתרחש הסיפור ואליה חוזרת המספרת היא תקופה בת כמה חודשים בהם הייתה מאושפזת בבית חולים ובתוך אותה תקופה היא מתייחסת בעיקר ל5 ימים בהם אמה ישבה לצד מיטתה, אחרי הרבה שנים שכמעט לא היו בקשר. מתוך המפגש המחודש יוצאת הגיבורה ומתארת סצנות בילדותה, בגרותה, חיי הנישואין שלה לאחר שעזבה את בית ההורים, ההורות שלה, השאיפות הספרותיות שלה ועוד. האירועים עצמם אינם דרמטיים מאוד, וגם אלה שכן מתוארים בעדינות וברגישות. כל הספר מתואר מפיה של גיבורה יוצאת דופן, גם בסיפור חייה אבל בעיקר בחמלה ש... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
כמסתכלת מהצד רוב הזמן כאן באתר, אני שמה לב כמה דירוגים יש לביקורות שונות על ספרים, ואני קודם כל חושבת שיש כאן בהחלט קהל קשוח, אבל גם שזה פשוט בגלל שצריך ספר שממש ידע לתפוס כדי להצליח לכתוב עליו בצורה הקדחתנית הזאת, שנדרשת אולי כדי להסביר דברים היטב, להעמיד אותם על דיוקם. חד וחלק לומר: זה ספר טוב.
ואני לא אומרת את זה על הרבה ספרים. יש אצלי הרבה שהם "לא רעים" או "טובים לסוגם", אבל יש גם אחרים, מרוממי רוח ממש, וזה כבר באמת לא כל ספר, בכלל לא.
זה ספר כזה.
לכאורה סיפור פשוט שמישהי מספרת, מישהי מסתכלת אחורה על העבר שלה ומשתפת מה קרה בפרק זמן מסויים בחייה, כשלתוכו נ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
את הספר קיבלתי כמתנת יום הולדת והוא יושב לו על המדף ומחכה כבר מעל לשלוש שנים. הוא אף פעם לא קרץ לי. כריכתו נראתה לי משעממת ולא הרגשתי צורך מיוחד לקרוא אותו. טוב, זה לא שיש לי צורך מאוד גדול לקרוא ספרים אחרים. כלומר, אם להיות כנים, לאחרונה אני מרגישה בעיות בריכוז. אני מאמינה שיש לזה השפעה ישירה על היותי בבית שעות רבות מול מסכי הטלויזיה והטלפון. הולכת לישון כשהנייד מלווה אותי עד להתשה ועייפות. אני לא מאמינה שהגעתי למצב הזה. אולי אני מכורה לטלפון וזה הזמן להפסיק.
הכרחתי את עצמי לקרוא ספר לפני השינה ולהניח את הטלפון בצד. חיפשתי ספר לא ארוך, עם אותיות מרוו... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
אין ספק שאליזבט סטראוט סופרת איכותית. אבל אחרי שקראתי את ״האחים ברג׳ס״ הנפלא, ואני יודע שספרה עטור התהילה ״אוליב קיטריג׳״ יגיע אלי מתישהו, התקשיתי להתלהב מהנובלה הזו שהיא טובה כשלעצמה אבל לא כזו שתיחרט בזכרוני... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
זה נראה לי ספר של נשים וכנראה שלא הייתי בכלל מתחיל לקרוא בו ביוזמתי אבל
אשתי אמרה לי שכדאי לי לקרוא את הספר הזה. אכן יש בו משהו מושך; הכתיבה בגוף ראשון של המספרת שמזכירה בתחילה את "התפסן בשדה השיפון" הכתיבה הזאת אכן נותנת הרגשה שאכן מישהי יושבת מולנו ומספרת לנו את כל האמת על עצמה... גיבורת הסיפור הצליחה להיחלץ מחיים של עוני קשה בעיירה שכוחת אל במערב התיכון, אל מעמד של סופרת מוכרת ורוב הסיפור מתרחש בשהייה ארוכה
של הגיבורה המספרת בבית חולים בגלל מחלה שלקתה בה ואימה שאותה לא ראתה שנים באה להיות איתה.
מה שקצת פחות אהבתי הוא שבעצם לא קורה בספר הזה כלום וה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שמי לוסי בארטון / אליזבת סטראוט
ספר מרגש ונוגע ללב שמסופר על ידי אישה שנולדה למשפחה ענייה והצליחה בכוחות עצמה להגשים את חלומה להיות סופרת ולהקים משפחה. אישה שהוריה היו קרים כלפיה וכל חייה חיפשה חום ואהבה אצל כל אדם שנקרא בדרכה.
זה ספר מיוחד, אין פה סיפור עלילה אלא הרהורים ומחשבות של לוסי, קטעי זכרונות מהעבר וסיפורה בהווה. אני פחות מתחברת לסגנון הזה של הספרים אבל הספר הזה נגע בי מאד.
לוסי בארטון הייתה ילדה ענייה וגרה עם משפחתה בעיירה נידחת באילינוי. היתה לה ילדות לא קלה. היא חיפשה אוכל בפחים, הייתה נשארת בבית הספר עד מאוחר כדי להתחמם מהתנורים כי בבי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|