ביקורת ספרותית על המדריך לשוברות הלבבות מאת אורלי קראוס-ויינר

---

קרה לכם פעם, שפייסבוק העלה לכם פרסומת למשהו שבדיוק דיברתם עליו? ואז התחלתם לדבר על כל מיני תיאוריות בקשר לפרטיות ועל כך שמצותתים לנו? מן הסתם שכחתם מזה אחרי דקה. אבל מה אם הייתם מרגישים שמצותתים באופן ספציפי אליכם, ומסיבות שאין להן הצדקה שיווקית ורצון למכור לכם משהו כזה או אחר?
אז זה בערך מה שקורה ליסמין גיבורת הסיפור, כשהיא נתקלת בבלוג שנראה יותר מדי מוזר בנכונותו לחייה אבל גם משפר לה את החיים.
ספר ממש כיפי וקליל שכמעט לא יכולתי להניחו מהיד,
אם כי היו כמה דברים שקצת הפריעו לי - כשהגיבורה מדברת על שירותה הצבאי, שלפי הסיפור התרחש רק לפני כשבע שנים (משמע שהיא משתייכת לגילאים הכי צעירים של דור ה-Y) אופן הסיפור דומה לפעמים לדוד שמספר על הפלמ"ח או משהו כזה, וגם לא יכולתי להתעלם מהביטויים שמיוחסים לה ולחברותיה הצעירות, כמו "שנות דור" ו"אמרות כנף". תראו לי מישהי בת עשרים ומשהו שמשתמשת בביטויים האלה שלא כחלק מלימוד לפסיכומטרי.

אחד הדברים שהכי עוררו את חשדי שיסמין מתיימרת להיות מאלה שמציינים "אוקיי בומר" אבל היא עצמה לא פחות בומרית הוא שהיא קראה למה שנקרא היום כוורת, לשעבר שק"ל, לשעבר שק"ם - שקמית.
בדקתי את זה האמת כי זכרתי שאפילו בתקופתי המרוחקת כשהייתי בצבא ב-2008 לא השתמשו בכלל במילה שקמית וזה נשמע לי ארכאי..
מסתבר שחברת השק"ם סיימה את המכרז עם צה"ל ב-2002, והשם שק"ם נשאר בבעלותה (שק"ם אלקטריק וכו').
זה גם קצת היה מציק שכל הניסיון לשייך את יסמין לדור שהיא כביכול משתייכת אליו זה אמצעים טכניים. במקום להגיש למישהו סיכום ביד היא שלחה בווטסאפ, במקום לברר בדרכים אחרות מה קורה עם אנשים זה קרה בפייסבוק. זה צמצום קצת שטחי לדורות ה-Y וה-Z.
האמת שנתקלתי בצמצום הזה בעיקר בספרי ילדים ונוער, של לכתוב עלילה כמו שהיה בתקופתך כסופר מבוגר, אבל להוסיף איזו מילה על אינסטגרם או על זמרים שהם כביכול מעריצים, ולא להבין שהתרבות לגמרי אחרת.

ממליצה בחום לסופרים - תכתבו על תרבות שאתם מבינים בה. כי חוץ מהדברים האלה הספר היה מקסים.

ממליצה.

» ביקורות נוספות של המורה יעלה
» ביקורות נוספות על המדריך לשוברות הלבבות