ביקורת ספרותית על איך לנצח מגפה - כך נתגבר על המשבר ונוביל את ישראל לשגשוג כלכלי מאת נפתלי בנט
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 17 בספטמבר, 2020
ע"י Misskipod


ממש כמו במקרים אחרים, גם את 'איך לנצח מגפה', ספרו העכשיוי של נפתלי בנט, התחלתי לקרוא מתוך סקרנות.
כבר ברגעי הקריאה הראשונים הרמתי גבה כשניתן היה לצפות באֶרֶס פוליטי-מאשים, מטפטף מבין השורות.
ולמרות שהמסר צפוי, העמודים מעטים (כ-78 בתצורה דיגיטלית, כ-140 מודפסים) וראוי היה שהטקסט יתפרסם כמאמר מערכת מתנשא בעיתון פוליטי כל שהוא (במקום כספר), יש שם משהו ששווה קריאה.

בעיקר, כי נראה שתחת השורות המתנשאות, עומד אדם (שדעותיו הפוליטיות שונות משלי כמרחק הגיהנום הבלתי מתפשר שבינינו), הרואה את הקיר מתקרב ומחפש דרך לצעוק, תוך ניסיון להתריע על האסון שבפתח (או סתם לכתוב 'אמרתי לכם').
אם נחדל לרגע מתמימותינו הלא זהירה, נסכים כי אותו אדם ינסה בוודאי גם להפיק לעצמו הון פוליטי ו/או היסטורי, בדברי הימים של מדינת ישראל (לכאורה כמובן).
אחרי כל אלה, לאור אורכו המינימלי, אותה סקרנות מסוכנת עליה הצהרתי בפתיח ולמרות שמו השטחי עד מתנשא, החלטתי לטבול רגליים בין עמודי 'איך לנצח מגפה'.

מציצנות רישמית
מדובר בטקסט מהיר שמשקף היטב את תחושת הבהילות המאפיינת את עידן הקורונה. אבל מלבד הבהילות, הוא גם נוטה לכתיבה אישית, כמעט מציצנית, תוך פנייה לקורא ובחירת מילים ארציות במהותן.
תוסיפו לזה את העובדה שלא ניכרת בו עבודת עריכה (או הגהה) טובה במיוחד והרי לכם סיפרון כיס מפי נביא הזעם שבשער (וזה כמובן לא מבטיח שהוא טועה).

מתי לעזאזל?
(או, תהיות על לוחות זמנים)
ספר שנושאו בא לעולם אי שם בנובמבר 2019, יצא לאור באוגוסט 2020 ומתאר אירועים שהתרחשו בחודש יציאתו לאור, הוא תופעה פנומנלית בעולם הספרות (ובכלל), או שהוא וכותבו מתחו יחד את גבולות המציאות וההיסטוריה, כך שהמידע שנכתב היה בזמנו בגדר הערכה בלבד.
בכל מקרה, כל הכבוד על התוצאה המדויקת ואל דאגה, לא ניתן לעובדה שהספר מתאר מסקנות שהוסקו בתקופת הוצאתו לאור, לבלבל אותנו (ושוב לכאורה, רק לכאורה והכל לכאורה, כמובן).

באתי לכאן לעשות בלאגן
(או, איך נקלענו למלחמת האגו הזו?)

בשלב הזה, הציטוטים ידברו.
1. "ברדק שאין כדוגמתו."

2. "השיא הגיע כשהבירוקרטים ממשרד הבריאות שמו רגליים למהלך אסטרטגי..."
"הם לא האמינו בבדיקות ובחשיבותם" (זוכרים את עניין העריכה הקלוקלת? זה נכון, אבל זה לא המסר העיקרי כאן ועדיף להתמקד בחיסול החשבונות שעל השולחן).

3. "מהיום הראשון הם היו נעולים על הסגר. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב, וראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי, לא היו מוכנים לשמוע על שום חלופה אחרת." הי, אם כבר מבצע חיסול הבכירים, לפחוץ השמות מאויתים נכון.

4. "צינור המידע השני היה ראש הממשלה, אך הוא היה שיקוף של אנשי משרד הבריאות. גם הוא כמובן קיים מעת -לעת "מסיבות עיתונאים" בשמונה בערב. בדרך כלל המופעים הללו כללו הרבה טפיחות עצמיות על השכם: כמה המשבר מנוהל טוב, איך המצב בישראל מוצלח יותר מאשר במקומות אחרים ואילו מנהיגים התקשרו כדי להתייעץ איתו וללמוד ממנו."

5. "חלק משרי הממשלה לא הרגישו את הלחץ הבהול שהרגישו בעלי העסקים. האמת היא שזאת לא אשמתם. רובם המכריע מעולם לא הקים עסק, אף פעם לא שכר עובדים ומעולם לא הוציא חשבונית. אם תשאלו אותם על מושגים בסיסיים במימון או פיננסים, תגלו שהם לא יודעים מה ההבדל בין הכנסות לתזרים מזומנים: הם מעולם לא ניתחו תלוש משכורת או היו צריכים להעריך סיכונים בהפקת מוצר חדש או לקראת רכישה מאתגרת."

6. "טפחנו לעצמנו על השכם. "תעשו חיים", אמר לציבור ראש הממשלה."

והאהוב עלי מכולם (שאולי במקום מספר 7, נקרא לו בשמו הטבעי 'בום!').
7. "אם הקרונה הייתה מכה בעיר חלם, כנראה שאחרי ארבעה חודשים היה לחלמאים בדל מידע על מה שקורה אצלם. אבל בישראל - לא."
(לא התאפקתי...'בום!!').

מי נתן את ההוראה?
המדהים בסיפור הוא לא עד כמה מדינת ישראל פישלה בכל הקשור לטיפול בקורונה (או כמו שנהוג לקרוא לה אצלנו, "קורונה 1"), כי ברור שפישלה ובגדול.
המדהים הוא שבנט, נ-פ-ת-ל-י ב-נ-ט בשבילכם! הוא שכתב מסקנות אלה וגם פירסם ברבים (בדיו בלתי מחיקה על דפים נראים, ניתנים למישוש).

בהתאם, אם יפורסמו טענותיו של ראש הממשלה ביחס לניהול המשבר ותחושו גם משב רוח מהביל עד אימה, אני ממליצה בחום לרוץ לכיוון הנגדי והעיקר, להתרחק מהקלשון.
Hell Break Loose זה כאן.

לשמחתי/לצערי
אני אפדימיולוג קטן מאוד ולמרות זאת, 'איך לנצח מגיפה', לא תרם לי מידע שלא אספתי עוד קודם 'מפרסומים זרים'.
מה שכן התווסף לתודעה, הם הקוריוזים ה'צהובים', על ממשלמת ישראל וסביבתה ואיתם ההכרה המצערת, שאין כאן באמת על מי לסמוך.
אם זו הייתה מטרת כתיבת הספר, אין ספק שהיא הושגה במלואה.
אם הסיפור נובע מהרצון שהאשמה תדבק בנוגעים בדבר בין דפי ההיסטוריה, לכל הדעות מדובר כאן בעבודה טובה (ואני יכולה להבין את הצורך בכתיבה).
אם המטרה הייתה חיסול חשבונות (או שמה התאבדות פוליטית), נפתלי היקר, הגעת ליעד.
אם הכוונה בכתיבת 'איך לנצח מגיפה', הייתה לעורר אותנו לפעולה, בסגנון הילד שצעק 'המלך עירום', ספק אם נדע מה לעשות עם המשבר שאופף אותנו והולך ומתגבר.

"אנחנו יכולים לעשות את זה", "גם על המשבר הזה נתגבר." טוב נו, זה כבר לא בטוח.

מה שכן בטוח, נפתלי בנט, הוא שהמשבר הזה נוהל ומנוהל באופן ביזיוני, בזה אתה צודק.
אבל כמו שאמרו רבים לפני, אין באמת מי שיצדיק אותך.

בריאות לכולם.

לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/
23 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יואל ספרי התורמוס (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מעולה, והיית מאד מדויקת בהערכותייך ->
"אותו אדם ינסה בוודאי גם להפיק לעצמו הון פוליטי ו/או היסטורי, בדברי הימים של מדינת ישראל"

הוא אכן ניסה והצליח כמו שחזית.
Misskipod (לפני 5 שנים)
עמיחי,
נראה שעם הגדרת הסקירה כפוליטית, יצאו לי הקוצים.
סליחה על זה.
אני מבינה למה כיוונת ואיכשהו עדיין מעקצצת לי ההגדרה (כי יש הבדל בין סקירה פוליטית-שמצביעה עלי ובין טקסט פוליטי-שמצביע על כותב הטקסט).
בכל מקרה, הכל בסדר :).
מאחלת שנה טובה, רק בריאות ואם אפשר מעט שפיות (פוליטית ואחרת) לכולנו.
עמיחי (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מיס קיפוד,
לי נדמה שהביטוי "סתימת פיות" מופרז במקרה זה.
חשבתי שתביני שהדברים שלי הם מעין עצה. מכיוון שמדובר בטקסט שנכתב על ידי פוליטיקאי, והמוטיבציה לפרסם אותו גם היא פוליטית, הרי שכתיבת סקירה עליו היא גם סוג של שיחוק לידיו של הפוליטיקאי המדובר, וגם הענקת מעמד גבוה מן הראוי לטקסט כזה (כשם שסקירת מצע בחירות או טור פובליציסטי בודד היא בזבוז תחמושת לריק).
ודבר אחרון בהקשר זה - מכיוון שסימניה היא כיכר העיר המשותפת לכולנו, יש בכתיבת סקירה פוליטית כל כך צד פרובוקטיבי.

וחוצמזה, אני נהנה לקרוא את הסקירות שלך.
שנה טובה!
Misskipod (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
על זה zek , אנחנו מסכימים :).
זאבי קציר (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
Misskipod, הייתי יכול לנסח טוב יותר...
כוונתי לנקודת המוצא הפוליטית שמייחסים לו מבקריו כטריגר לכתיבת הספר.
Misskipod (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
זשל"ב, ראובן,
תודה רבה על התגובה:).
Misskipod (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
zek,
תודה על התגובה.
לטעמי, נקודת המוצא של הסקירה הנוכחית, אינה פוליטית.
יותר מזה, כתבתי שלמרות שדעותינו שונות פוליטית מרחק שנות אור, אני עדיין חושבת שראוי היה לנסות ולקרוא את הספר המדובר.
הבעיה מבחינתי מתחילה ונגמרת בעובדה שהכותב עסוק לאורך כל הטקסט ברצון להוכיח שאחרים טעו והוא צדק וצודק עדיין (ואגב, אני לא יודעת אם הוא צודק, אבל אין לי ספק שאחרים טעו).
אני מבחינתי, נתתי לו הזדמנות לומר את דברו (ואפילו שילמתי כדי להחשף אליה), אבל משהו השתבש שם בחוזה הבלתי כתוב שבין כותב לקורא והכותב השתמש בסיטואציה שנוצרה בינינו, כדי להעביר דעה פוליטית בעיקרה. על זה, חבל.
כי השימוש הפוליטי נמצא בתוך הטקסט ובעיקר בהצהרותיו הבוטות של הכותב (פחות בסקירה שלי, כך לפחות לדעתי).

לגבי סקירות שנכתבות למרות שהקריאה נקטעה, אני דווקא בעד כאלה.
מבחינתי הן מספקות תמונה מדויקת על התחושות שהעבירה היצירה בקורא ובתנאי שהסקירה מנומקת.
משפטים בסגנון "ספר גרוע", "ספר נהדר" וכו', כמובן שלא אמורות להתפרסם.
Misskipod (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
AA,
אני רחוקה מלהיות כעוסה, רק מביעה את דעתי על ספרון שהוצא לאור כספר והיה אמור להסתכם בעבודה סמינריונית בסיסית במקרה הטוב. תוכנו של הספרון הזה מתחיל ומסתיים בשמו המלא 'איך לנצח מגפה - כך נתגבר על המשבר ונוביל את ישראל לשגשוג כלכלי'.
ככלל ובלי קשר לסקירה הספציפית, אני לא נוטה לתאר תוכנו של ספר, אלא לשתף בתחושות שהוא העביר בי.
זאבי קציר (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
הדבר הכי גרוע בעיני זה שמאפשרים באתר להעלות ביקורות של חברים שמודים שקראו מספר עמודים מהספר או נטשו באמצע או כותבים משהו כמו ״ספר בינוני״ כאשר ברור ששלושה כוכבים מצביעים על כך... ממש לא מפריע לי שיש סקירה שנקודת המוצא שלה פוליטית כי מבחינתי השאלה היא אם הספר טוב או לא. מהבחינה הזו מדובר לדעתי בסקירה לגיטימית כמו כל סקירה אחרת.
A A (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
קראתי פעמיים, הבנתי שאת כעוסה. אבל לא הבנתי על מה הספר מדבר.

Misskipod (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
עמיחי,
היתכן שיש טקסט שאינו ראוי לסקירה או ביקורת?
היש סתימת פיות גדולה מזה?

מבחינתי, אם הטקסט נכתב ובדיוק כמו כל ספר אחר, הוא מוצע לקהל הרחב בחנויות הספרים, הרי שהוא ראוי לקריאה, בחינה וביקורת.
אם במקרה זה מדובר בטקסט פוליטי כהגדרתך, הרי שלטעמי, הוא ראוי לביקורת עוד יותר מאחרים.
מורי (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני שורץ כמעט ארבעה חודשים בקניון הומה בראשל''צ ובמשך התקופה הזו ראשון הפכה ליישוב אדום. כך או כך, הגופות לא נערמות ברחובות.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
עמיחי - אין כאן שום דבר פוליטי נגד בנט. עצם זה שקראה ספר שלו אף על פי שדעותיה רחוקות מאוד מדעותיו של בנט, כבר אומר שהיא באה לספר בראש נקי.
ובכלל, זה מאוד יומרני מצד פוליטיקאי להגיד שהוא יכול לנצח את הקורונה. בוא תהיה ראש ממשלה ואז נראה כמה אתה שווה. כי בתור שר חינוך וביטחון הוא לא היה משהו בכלל.
עמיחי (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
עדיף היה, למען שלום הציבור, לא להעלות סקירה מסוג זה לאתר.
הרי לא מדובר בטקסט שבאמת ראוי לסקירה או ביקורת.
ברור שמדובר בטקסט פוליטי מכף רגל ועד ראש.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
שלוז, זכות ההפגנה היא זכות חשובה בדמוקרטיה ואסור לבטל אותה משום סיבה שהיא. יחד עם זאת, אפשר להפגין תוך שמירת מרחק בין המפגינים, שזה ועטיית המסכות בהיותך בקרב הקהל הם החשובים במניעת ההדבקה, ולא אם אתה נמצא מאה מטר או חמש מאות מטר או חמש מאות קילומטר מהבית.

ראובן, נתניהו אינו האשם הבלעדי באי השליטה במגיפה, אבל הזיגזוגים שלו ושל מלחכי פינכתו, החלטות שנובעות מפוליטיקה ולא מהשכל הישר וכו' גרמו לעם להבין שאי אפשר להאמין לשום הנחייה שלו. חוסר האמינות שלו חילחל מטה, ולמעשה הוא נושא באחריות העיקרית למצב. זאת עוד מבלי לדבר על כך שהוא נאשם בפלילים שמשסה את הציבור נגד שומרי החוק והוא, אדלשטיין ואחרים נותנים דוגמא אישית שאין להשמע לחוקים, שהוא מסית את האזרחים זה נגד זה, ושהוא מנהל גרוע שהזניח הרבה מערכות בישראל.
ראובן (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
פרפר צהוב- אי אפשר להאשים רק את נתניהו במצב. אם לשים בצד את הטיעונים נגדו שטרם הואשם רשמית-
אי אפשר לצפות שישגיח על הכל.
זו אחריות אישית.
וכשמטומטמת כמו אירית רחמים מארגנת אירועים שמטומטמים לא פחות כמו עומר אדם משתתפים תוך צפצוף על ההוראות,
חתונות עם משחקים בהגדרות של בעלי אולמות וצפצוף במגזרים הערבי והחרדי, פאבים דחוסים-זה הציבור.אחריות ציבורית.
שלוז (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
הבחירות היו לפני הקורונה... באמת לפני הקורונה תמכתי בו, אבל עכשיו הוא איבד אותי ונראה לי שהגיע הזמן שיפרוש. אבל אני גם לא אלך להפגין על זה בבלפור, להגביר את ההדבקה ולהפריע לתושבים שגרים שם
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
בנט אומר את מה שהציבור השפוי מבין. האם הוא היה פועל יותר טוב? ממש לא בטוח!
הבעיה בישראל היא שהציבור השפוי, ככל הנראה, מהווה מיעוט.

שלוז, אני לא מבין דברים אחרים, כגון: איך ראש ממשלה מסית ומסכסך, חשוד בפלילים, המנסה להרוס את מערכת שלטון החוק ואף נכשל גם במשבר הנוכחי (אך גם בתפקודו בכל הנוגע למשרד הבריאות ולמשרדים אחרים) ממשיך לקבל את קולות הבוחרים.
שלוז (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אני לא מבין את ההפגנות- זה ארוע הדבקה והתקהלות ברור מה ההבדל בין זה לקניונים? זה אפילו יותר גרוע כי אין שמירה על הכללים
ראובן (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אחלה סקירה. אגו וקבוצות לחץ והמון טמטום. מה הקטע עם 500 (או ש-1000) מטר אם בית המרקחת,החנות, ההפגנה,ההלוויה או המקווה רחוקים יותר?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
כתבת יפה. בנט הוא סתם אדם שהחליט לרכוב על הקורונה בשביל מטרתו האישית והיא צבירת מנדטים ומעריצים עיוורים שבולעים סיסמאות ריקות מתוכן.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ