ביקורת ספרותית על הימים האחרונים של סטלין מאת יהושע רובינשטיין

---

משתף ביקורת שכתב אבי:

לאחר מהפכת אוקטובר ב 1917 צץ מקצוע חדש – קרמלינולוג, (קרימלינולוג?). אולם, רבים שעסקו בעסוק זה, אבדו את מקור פרנסתם בעקבות נפילת ברה"מ. אולי היה עליהם להגיש תביעת נזיקין כנגד יורשיה של ברה"מ ובמיוחד כנגד רוסיה בשל אובדן מקור הפרנסה. נראה כי מצבם דומה למצב ההיסטוריונים שהתמחו בתולדות ממלכת רומי בימי קדם. הם כתבו וכתבו, לעסו ולעסו, מבלי שגילו דבר חדש. גם אלה דשים ודשים.
נפגעים נוספים הם כותבי התסריטים. גנבו להם את הנבלים האולטימטיביים NASH KRIMINALI (העבריינים שלנו).

הספר שהופיע בעברית לאחרונה בעקבות הדייש הוא נשוא רשימה זו. אין תמה שהספר הופיע לאחר שקודם לכן הופץ סרט קומי בשם "סטלין מת" בבימויו של ארמאנדו יאנוצ'י. על גב הספר מופיעות כמובן ציטטות בשבחו.

הספר חורג מתיאור הימים האחרונים לשלטונו של סטלין ופותח בתיאור אירועים שהתרחשו שנים לפני מותו, החל מסיום מלחמת העולם השנייה ("המלחמה הפטריוטית הגדולה"). המחבר מקדיש מקום נרחב לשלושה נושאים:
האחד, משפט סלאנסקי ואחרים בצ'כוסלובקיה (לאלה שלא ידעו את יוסף, בין נאשמי המשנה היו הישראלים מרדכי אורן חבר קבוץ מזרע ומראשי מפ"ם, ושמעון אורנשטיין).
השני, לוועידה ה 19 של המפלגה הקומוניסטית. זו הייתה הוועידה האחרונה בחייו של סטלין. הוועידה התכנסה ב 1952 בעוד שהוועידה הקודמת התכנסה ב 1939. סטלין לא מסר בה את הדו"ח המרכזי אלא רק נאם את נאום הסיכום.
ולבסוף להכנות למשפט הרופאים והכוונה לגרש את כל יהודי ברה"מ למרכז אסיה ולסיביר; כוונות שהיו או לא היו, או היו שמועות בלבד.FAMA VOLAT - שמועה עפה.

המחבר מתאר את ההכנות להלוויה, את ההלוויה, את ההמון שליווה את האל שמת. ורבים היו ההרוגים במהומה שהתחוללה בשל לחץ ההמון. הוא מסיים בהתארגנות לאחר מות סטלין ואקורד הסיום – הוצאתו להורג של ברייה. העמידה בראש המשטרה הפוליטית לא הייתה סגולה לאריכות ימים החל בדז'רז'ינסקי שמת מוות טבעי בגיל 49 ויורשיו שהוצאו להורג. רק האחרון שבהם שלא הוצא להורג, נהרג בתאונת דרכים.

ביקורת המחבר על המשטר הסטליניסטי אינה מעלה תמיהה ואין בה חידוש. היה מעניין לקרוא את הביקורת על המדיניות הלא עניינית של הנשיא אייזנהאואר ושר המדינה שלו (חוץ) פוסטר דאלאס, שהיה מאבירי המלחמה הקרה. שמו של האחרון תמיד מעלה בזיכרוני את החרוז שצעקו בקצב בהפגנה בעת ביקורו בארץ: "פוסטר דאלאס עמלק / מארצנו הסתלק!"

אולי כנגוד, המחבר מביא עדויות רבות על היות חרושצ'וב אדם עממי, שהרגיש בנוח בחברת פשוטי עם. כל זאת מבלי להקטין את חלקו בפשעי משטרו של סטלין.

הספר מסתמך בעיקר על מקורות משניים. רבים מהמקורות הם פרסומים בעתון ולא מסמכים רשמיים. יש מקום לעיתונות כמקור, בהיעדר מקורות אחרים, אך יש להתייחס אליה בזהירות, ולא "כזה קרא וקדש". אחרת הוא הדבר שעה שהמחבר סוקר את עמדת העיתונות – "המעצמה השביעית" – כלפי האירוע נשוא הספר.
כמו כן הספר מסתמך על זיכרונות, שנכתבו שנים רבות לאחר האירועים, ולכן אינם מהווים עדות תקפה, בשל כשלי זיכרון או בשל מניעים של נותן העדות במועד מתן העדות, מניעים השונים משיקוליו במועד האירוע.

עיקר חשיבותו של הספר הנה ריענון הזיכרון ושלי בכלל. אולם, לא כל דבר בספר הנו בבחינת "כזה ראה וקדש".

» ביקורות נוספות של עודד
» ביקורות נוספות על הימים האחרונים של סטלין