הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 באוגוסט, 2020
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
כמי שקרא במשך השנים את ספריו של עמוס עוז זכרונו לברכה וממשיך לקרוא אותו גם גם אחרי לכתו (ויש לי געגוע אליו), אתמול יצא לי לקרוא את ספרו "על מדרגות הר געש".
ספר בו כמה מהמסות שכתב, אני אוהב אותן לא פחות ואולי אפילו יותר מספרי הפרוזה שלו, כי בהן הפליא לתאר ולהביע את דעתו על כל מיני נושאים שהרגיש שהם צווי השעה. הספר הספציפי הזה כמה שהוא דק הוא קצר וקולע על היחס בין ישראל לגרמניה. הוא מתאר את זה בראיה לאחור, כהר געש בהתחשב לזה שעל הדרכונים הישראלים היתה פעם נכתבת הערה שלישראלים מותר להיכנס לכל מיני מקומות בעולם פרט לגרמניה.
למה אני מעלה את העניין הזה? ראשית כל בכדי לשתף אתכם ולהמליץ לכם לקרוא את הספר הזה שיש בו ערך רב למרות הנטיה להיתעלם ממנו וחוץ מזה האבסורד העצוב שהיום לא צריכים לטוס לשומקום אותו הר געש נמצא בפתח הבית של כל אחד מאיתנו. אדם לאדם זאב.
* אם קראתם את חוות הדעת הקודמת שלי, "היינו התקומה" של זאב צחור, אתם יכולים לשאול "זאב" באיזו משמעות? ... את חוות הדעת הזאת בניגוד לקודמות כתבתי במקור כפוסט בפייסבוק והוספתי קישור לשיר (מתאים) של דני ליטני - "לפתח הר געש".
7 קוראים אהבו את הביקורת
7 הקוראים שאהבו את הביקורת