ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 באוגוסט, 2020
ע"י מורי
ע"י מורי
אפשר להיות ציניים אחרי "ימי שלישי עם מורי" ולומר שמיץ' אלבום מתמחה בכאב אנושי. מצד שני, למצוא את צ'יקה עוסק בהרבה כאב, שמחה, אהבה, תקווה. בסוף, כשהדמעות כבר זולגות מעצמן, הציניות מפנה את מקומה למקומות שכל אחד מהקוראים נלקח לשם באופן פרטי. לא בודקים ולא צריך דרכון.
תחילת 2010 תיזכר כשנה בה היכתה רעידת אדמה בהאיטי וכ-230,000 איש מתו. הרס רב נגרם והוא עדיין קיים שם. מיץ' אלבום, איש רב פעלים, אבל בעיקר עיתונאי וסופר, אדם מקושר למי שצריך, נעשה מודע פתאום לנעשה בהאיטי וכאדם רגשן לא יכול היה לעמוד מול הסבל והקים מיסיון שישמש כבית יתומים. כסף ואנשים בנו מקום שילדים הגיעו אליו, כאלה שלא ראו שירותים מסודרים מימיהם וברז הנפתח ומים זורמים מתוכו.
אלא שהנס הגדול היה הגעתה של צ'יקה, הגעה שלאחר זמן מתחיל מה שמכונה כרוניקה של מוות ידוע מראש. צ'יקה כובשת את לב כולם. בגיל חמש בערך היא מאובחנת כבעלת גידול אלים במוחה. היא מחזיקה מעמד כמעט שנתיים, כשבתחילה ניתנו לה ארבעה חודשי חיים.
אלבום כותב בזמן אמת וגם לאחר מותה, כשהיא לכאורה מופיעה בחדרו ומדברת עמו כשהוא נזכר וכותב וכואב. הוא עצמו נטול ילדים. לג'נין אשתו ולו לא היה דחוף להקים משפחה וכשכבר רצו, היה מאוחר. צ'יקה היה בבחינת הקמת משפחה יש מאין, כשהיא ממלאת בנוכחותה ואישיותה את כל שנות חיסרון הילדים בחייו.
הטיפולים מסובכים, מלאי ייאוש. צ'יקה גדולה מהחיים וזו קלישאה מהסוג הכי לא נדוש. כולם נכבשים בקסמה ובאמת, מותה מותיר חלל גם אצל הקורא והדמעות מגרשות כל שמץ ציניות.
סיפור קטן, ילדה גדולה, כל מילה אמת.
51 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אירית פריד
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות, יפה כתבת,
הצלחת להוכיח לנו שוב ש... לא כל מי שנשמע קשוח חד וכמעט שלא מתפשר, אינו חוטא בגילויי רוך חמלה ורגישות, או ההפך הוא הנכון, דווקא משום הרוך והרגישות, אנחנו מקשיחים ו...חחחחחח ! תודה ויום נפלא . |
|
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה מחשבות.
סקירתך יחד עם הכתבה על אלבום ב"ידיעות" בסופ"ש, גורמות לי רצון לקרוא את הספר. (שטרם קראתי מספריו).
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יפה מאוד.
|
|
|
Mira
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות כרגיל ביקורת מעולה. אני אישית מאוד אוהבת את מיץ אלבום וקראתי את הספרים המתורגמים שלו. כמובן, שארכוש גם את זה. תודה
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
לא משהו שאקרא
אך תודה על הסקירה היפה.
נראה שהזיזה לך משהו בלב. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
זה בא לו טבעי. הוא לא מניפולטור כלל וכלל. ודינה, זו לא פרוזה. זה סיפורה של חייה ומותה של צ'יקה.
|
|
|
dina
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
הוא ספר פרוזה או עיוני?
|
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נשמע משכנע , למרות שאני תוהה לאור הפתיח שלך (ציני או לא) האם בכתיבתו יש סוג של מומחיות במניפולציה רגשית?
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
רוחי, זו אולי הגדולה של הספר, ההשראה שבאה שינוקא.
|
|
|
שופי ינשופי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
, מחשבות, אנחנו צחקנו כמובן. זה בהומור :-)
|
|
|
רוחי ליליאן
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
איך ספר עם עלילה כל כך עצובה יכול להיות שמח מאוד? רב השראה אני מבינה,אבל שמח...
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
הקטילות באות מלב מדמם ולא לב של אבן.
סקאוט, זה דווקא ספר שחלקו שמח מאוד ורב השראה. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אין לך לב של אבן, אתה מקסים, אבל זו תדמית שאולי חלק יכולים לראות בך בגלל הקטילות שלך
|
|
|
שופי ינשופי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
גדול, Hill
|
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נשמע ספר עצוב.
מתלבטת אם לקרוא כי מוות, בייחוד של ילדים, עושה לי לא טוב. |
|
|
Hill
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אנחנו לא חושבים, אנחנו בטוחים.
סורי זה היה מתבקש! אני צוחקת, כן?
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תמיד הייתי רך וזה לא סיפור סוחט דמעות.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות, יש לי חשד שאתה מתרכך עם הזמן :-)
תודה על הסקירה. חוששני שסיפורים סוחטי דמעות פחות מושכים אותי. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
זש''י, לי לב של אבן? זה מה שאני טוען שיש לאחרים.
|
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
עצוב..
סקירה טובה, אחפש אותו. תודה. |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יפה כתבת
שמח שהתרגשת כי יש כאלה שחושבים כאן באתר שיש לך לב של של אבן חח |
51 הקוראים שאהבו את הביקורת
