לפעמים שאתה קורא ספר צריך להרגיש אותו פועם, להבין שהספר מדבר עלייך ואיתך. ובהדרגה בקריאת הספר להבין שבלי התכוונת אתה קורא חתיכת ספר שמעיף אותך מבפנים ועוטף אותך היטב. לא מותיר לך מרחב התחמקות. ואז זה באמת, באמת, ספר טוב.
אני נמצא במסע קריאה של הספרות סקנדינבית. לפעמים רק במחשבה על נורווגיה או דנמרק ניתן לחוש בסוג של קרירות צוננת. ובמפתיע הם בהחלט הרבה יותר פנימיים ורותחים מבעד לחזות הקפואה. פר פטרסון הנהדר. רוי יקובסון המיוחד והנה גיליתי סופר נורווגי שכולו עשוי מאש ולהבה. תומס אספדל שמו.
את הספר נגד הטבע רכשתי ישירות מהוצאת לוקוס, והספר יחד עם עוד מספר ספרים המתינו לי בפתח הדלת. חייב להודות שזה לא רע הקטע הזה. ספר עד הבית.
קראתי על הסופר ועל הספר בפרומו באחד האתרים והוא לכד את עיני ולא התאכזבתי לרגע. תומס אספדל כותב על אהבה ובדידות הוא כותב על אושר והתפרקות מנכסי הלב והמרחב. סוג של התפכחות של גיל וזמן. והספר כתוב בדיוק ובתעוזה מהדהדת. עוצמתי ונוכח היטב.
הסופר לא חדל לרגע מלהעמיק את חקר חייו, והוא לא מרפה מהדוושה, חכם ומהדהד. חוקר את טבע ההתרחשות. ובעיני הוא בעצם בודק את גבולות המרחב והחופש מול שיעבוד החיים.
ימי הקורונה עשו חסד עם הקריאה והכתיבה שלי. יש זמן מעולה לשבת בגינה לקרוא ולכתוב וזה גם זמן לפרוץ מסגרות. וכן כשאני מקשיב למוזיקה וקורא את נגד הטבע רגעי ההזדהות שלי הם לא מעטים. הספר הזה הוא עוד יהלום נורדי, ספר מסע פנימי החוצה מסגרות ושובר מוסכמות. הסופר החושפני מניח את הגיבור למול עצמו בצלילה עמוקה על פשר חייו.
הספר נגע בי היטב והמתנתי בקוצר רוח להתכנס בין דפיו. חלום של כתיבה. קצרה, ממוקדת, בהירה ולא מתפשרת.
בעיני אחד הספרים הטובים שקראתי בשנה האחרונה.

















