שביתת העובדים הסוציאליים בימים אילו תפסה אותי יחד עם הספר הנפלא והנוגע ללב שקרים הכרחיים, המשקף בצורה נהדרת את עבודת העובדים הסוציאליים בהיבט הרגשי המעשי והתעסוקתי.
ג' יין בחורה צעירה, נשואה טרייה לרופא ילדים אי שם בשנות השישים, מתקבלת לעבודה במחלקה הסוציאלית של צפון קרוליינה, הקהל, עובדים קשי יום בחוות הטבק של מחוז גריס לבנים וצבעוניים.
ג' יין המתלמדת נכנסת כל כוחה לתפקיד ונקשרת לאייבי, נערה צעירה, לבנה, בת 15 , ללא הורים, עם אחות גבולית שלה ילד קטן וסבתא חולה, הם עובדים בחוות הטבק בעוני נורא, אייבי לוקחת על עצמה את עול הבית.
ג' יין, תוך כדי הבנת הצרכים של המשפחות החיות סביב החווה נכספת לתוכנית נוראית של הממשל הנקראת אאוגניקה, עיקור מבוקר של שכבות מוחלשות, ללא ידיעתם.
ג'יין מזועזעת מהרעיון, למרות שכולם סביבה תומכים בו, ג'יין לא מבינה איך לא מספרים לאדם על ניתוח עיקור, ומשנים באחת את עתידו.
ככל שאייבי נותנת מבטחה בג'יין כך ג' יין נלחמת נגד כל תחנות הצדק למנוע ניתוח עיקור באייבי, היא מחליטה לקחת צעד קדימה ולספר לאחותה מרי אלה כי נותחה, את התוצאות אף אחד לא יכל לחזות.
הספר מסופר בשני קולות, קולה של אייבי נערה לבנה קשת יום שנלחמת בשיניים על שפיות משפחתה, חייה אהבתה ותוכניותיה לעתיד, אייבי מתמודדת בעזרתה של ג'יין על קשיים מעבר לגילה.
הקול השני הוא קולה של ג' יין עובדת סוציאלית צעירה וחסרת נסיון שעובדת עם הלב בתחום בו החמלה והרצון הטוב לעזור גוברים על ביורוקרטיה וחוקים אבל....
יש תוכנית עיקור שכולם נלחמים בעדה למעט ג'יין, חוסר ניסיונה מוביל אותה לצעדים שבאים מהלב ומהרגש ולא מתקבלים במשרד הרווחה.
ג'יין משלמת את המחיר.
החיבור בין שתי הדמויות הנפלאות והמרגשות הללו מגיע לשיאו בסיום נפלא ומרגש שלא משאיר עין אחת יבשה, לאור העובדה כי סיפור המעטפת הינו אמיתי.
ספר נפלא בתבונתו רגישותו המשקף את עבודתן הנפלאה של עובדות הסוציאליות
מומלץ בפה מלא.


















