ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 ביולי, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
אני חייבת תודה לשרה פינבורו. היא הבהירה לי כמה דברים על ספרי-מתח והיכולת להנות מהם.
ההנאה – אני מניחה שלא רק שלי וכנראה לא רק בספרי מתח – היא היכולת להזדהות עם הגיבורים ולהבין את מעשיהם. לעתים קרובות אני חושבת על אמינות ופעמים רבות כתבתי שספר הוא "אמין" או "לא אמין" בעיני. וטעיתי לחשוב שמדובר בהיתכנות. אז זהו, שאמינות והיתכנות הם שני תחומים שאין ביניהם קשר אמיתי כשמדובר בספרים. סופר טוב יכול לשכנע את הקורא שלו באמינות סיפור שהיתכנותו היא אפס. סופר גרוע לא יגרום לקורא לחשוב בכלל על היתכנות, כשידחה את הסיפור בבוז.
פינבורו, שזה סיפרה השני שאני קוראת, כותבת (אמנם המדגם קטן אך נראה לי שהוא מייצג) על נשים שמתמודדות עם חיים קשים, מפרנסות את ילדיהן מעבודה לא-זוהרת, נלחמות עם המשקל שאינו יורד, יוצרות קשרים בינן לבין אחרים, המבוססים על שקר ו/או דימוי לא-מודע. עד כה – החיים עצמם, לא שווים סיפור. בספר הזה יש ניסיון למתוח את גבולות הז'אנר (או שאולי אלה הם גבולות הז'אנר) ולהעמיס על כתפיה הצרות של הגיבורה מכל טוב: ילדות אומללה, התעללות מצמררת, פשע מזעזע, התנהגות משונה ובחירה לא בררנית של קשרים בעבר ובהווה.
למה אנשים מבצעים פשע? למה הם מוכנים לסכן את חירותם, שלא לומר את דימויים בעיני אחרים אם ייתפסו, ולבצע פשע? לעניות דעתי יש רק שתי סיבות לזה: חמדנות או רגש. כלומר, או שאני רוצה להשיג את מה שלא שייך לי, או רגש עמוק המחייב פעולה. יש היגיון פנימי מאחורי מעשיהם של אנשים, אפילו אם לא נצליח להבין את ההיגיון הזה ואת מניעיהם. כאשר סופר כותב סיפור על מעשים שאי אפשר לראות את ההיגיון שבהם, גם אם הסיפור מורכב מפרטים מעניינים, הוא יידחה. תכנון של פשע צריך להלום את התמורה הצפוייה להתקבל ממנו. במקרה הזה – התכנון היקר וההשקעה הענקית אמור להביא למתכנן קרוב לאפס תמורה. איזה מין פושע מוכן להסתפק בזה?
שרה פינבורו מספרת בספר הזה על מניע שאינו מתקבל על הדעת. הקוראת מרגישה אפס היתכנות לסוג הפשיעה הזה, לרציונל שלו ולביצועו. סוף הסיפור עונה על הצורך של קוראים לסיים ב-"סוף טוב" לדמויות איתן הזדהה. אבל כאשר "סוף טוב" הופך סוג של פארסה, הוא מחסל את שאריות הכבוד שהיה לקוראת כלפי הסיפור וכלפי הסופרת, שהוכיחה ב"מאחורי עיניה" שהיא יודעת לכתוב מתח ובמיוחד סוף שאינו דומה לשום סוף אחר.
43 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
רב תודות, יניב!
|
|
|
יניב
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
לא רק בגלל שהספר הוא בדיוק כוס התה שלי, קריאת הסקירה היתה מהנה :-)
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
שימחת אותי. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
למרות
שהספר עצמו לא הוא לא כוס התה שלי, קריאת הסקירה הייתה מהנה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
אני פוגשת לא מעט אנשים שהיתה להם ילדות אומללה. אף אחד מהם אינו דומה לאחר, כל אחד מהם פיתח לעצמו התנהגות שונה. דווקא בגלל זה הכתיבה הסטיריאוטיפית של פינבורו נראתה לי מופרכת במיוחד. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, dina
מסכימה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אמון.
זה נכון. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
רק מציינת שכשמכירים את מי שעבר ילדות אומללה והתעללות ההמשך בהחלט יכול להיות כל מה שרשמת.
כי דבר גורר דבר, והייתי עדה למקרה אחד כזה, אם כי היה זה גבר ולא אישה. אבל חושבת שאין ממש הבדל במה שקורה להם. דרך אגב, הוא מת בכלא מצריכת סמים. |
|
|
dina
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
סוף טוב זה לא האישיו. הדרך חשובה לא פחות. אבל סוף מופרך - מבחינתי זה ממש לא.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
זה נכון יעל,לא אוהב ברברת ותיאורים מפורטים של דברים קטנים.
|
|
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מה לעשות החיים לא פיקניק.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
אם הבנתי נכון מה אתה לא אוהב בספרים (בירבורים וחזרות מיותרים) אני מניחה שלא תהנה במיוחד מהספר הזה. או אולי אני טועה לגמרי... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, Rasta
כמו שכתבתי לאברהם קשי יותר לכתוב ספר מתח מאשר רומן רגיל. "גוסטמן" הוא דוגמה מצויינת לספר מתח מעניין, אמין למרות היתכנותו הנמוכה... |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, רונדנית.
הז'אנר הזה של ספרי המתח פחות חביב עלי. אני חושבת שלנסות לכתוב ספר מנקודת מבטה של אשה מעורר בעיות לא קלות בתכנון העלילה. |
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חן חן, אברהם.
קשה יותר לכתוב ספר-מתח מלכתוב רומן רגיל. אבל לגבי כל הספרים חל הכלל של העקומה הנורמלית - רוב הספרים מתרכזים בתחום ה"בסדר" פלוס מינוס. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
יום אחד אגיע לספריה
|
|
|
Rasta
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מתח זה בין הזאנרים היחידים שאני מאוד זהיר אותו, יש לי במדף הספרים אולי שלושה או ארבעה מהזאנר, האמת שאותי ברוב הזמן הם משעממים אז אני בוחר אותם בפנצטה כמו שאומרים. התחלתי לקרוא את גוסטמן, עד עכשיו אני אוהב.
סקירה טובה. |
|
|
רונדנית
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי את הסקירה ואת הניתוח שלך יעל, לגבי הסופרת דעותי לא חלוקות - את מאחורי עיניה - לא אהבתי
13 דקות קצת יותר, הספר הנ"ל מונח על המדף ממתין לתורו, שיחכה...
|
|
|
אברהם
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
"סופר טוב יכול לשכנע את הקורא שלו באמינות סיפור שהיתכנותו היא אפס".
זה נכון לחלוטין, אבל צריך לזכור גם שיש אכזבות לא מעטות מסופרים ענקיים, שדי בשמם כדי לקנות את הספר שלהם,ופעמים שזה פלופ אמיתי. נכון שאת מדברת כבר על תוכן העלילה בפועל, ואף על פי כן. .. בסיכום כללי, את צודקת לחלוטין, ואהבתי את הסקירה. תןדה לך |
43 הקוראים שאהבו את הביקורת
