ביקורת ספרותית על שירת סרטני הנהר מאת דליה אוונס
ספר מעולה

---

קאיה, גיבורת הספר, גדלה בביצות. הרחק מהעיירה, ודי לבדה, אחרי שכל משפחתה התפרקה לה, באזור לא ידידותי במיוחד שכולו ביצות, גאות ועשב.
הרשויות ניסו לביית אותה אבל היא התחמקה, ואת ההשכלה רכשה באופן עצמאי דרך טייט, שהיה חבר טוב, ודרך אהבתם המשותפת לטבע ולחיי הביצה.
אבל בעיירה לא אהבו את הילדה המוזנחת, וממה ששונה - בדרך כלל מפחדים, והרגשות השליליים הללו באו לידי ביטוי כשנמצאה גופתו של צ'ייס, הבן המוכשר של אחת המשפחות הנחשבות בעיירה.
סיפור ההתבגרות של קאיה, ובסופו המשפט רווי היצרים, הוא סיפור מיוחד ומעורר מחשבות על רמת הסובלנות שיש לנו לאחרים, ועל החמלה שאנחנו לא תמיד מגלים כלפי אלה שהחיים שלהם קשים ושונים מהחיים שלנו.
זהו סיפור מיוחד שמתרחש בשנות השבעים בארה"ב הגזענית והשמרנית.
מזכיר קצת את הספר "טירת הזכוכית", בהקשר של צמיחה מתוך משפחה לא מתפקדת.
קראתי בשקיקה ובהתפעלות.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על שירת סרטני הנהר