מהו ארוע היסטורי שראוי שייכתבו עליו וייקראו אותו? תולדות מלחמת היהודים ברומאים, הרפורמציה, המצור על סטלינגרד? ומיהן הדמויות ההיסוריות החשובות והמשמעותיות? יוליוס קיסר? הנרי השמיני? אליזבת הראשונה? קתרינה השנייה? כל אלו חשובים, ראויים ומעניינים מן הסתם, אך קרלו גינצבורג (כן, הבן של נטליה) בחר בחירה שונה ומעניינת. הוא בחר לכתוב על דמות חסרת חשיבות בעליל, הטוחן, דומניקו סקנדלה, המכונה "מנוקיו", מהעיר הקטנה פריאולי שבאיטליה, ובאירוע שאינו אירוע (טוב, חוץ מאולי לטוחן עצמו ולמשפחתו) משפט האינקוויזיציה כנגד אותו מנוקיו בעוון דברי מינות וכפירה.
מסמכי המשפט היוו עבור גינצבורג חור הצצה לתרבות שלא תיעדה את עצמה, תרבותם העממית של האיכרים באיטליה במאה ה-15. גינצבורג קרא וניתח את העדויות בצורה מאוד מעמיקה ולעיתים אף ספקולטיבית וניסה לבנות מהן עולם שנכחד ומעולם לא תועד. מטרתו היא לקרוא את העדויות "נגד כיוון הסיבים" כלומר נגד כוונת המתעד, שהיא להוקיע ולהרשיע. כמו ארכיאולוג זהיר, הוא חושף בעדינות, ברגישות ובאמפתיה רבה למושאי מחקרו, שבר של כד ומנסה לשחזר ממנו תרבות שאבדה.
מנוקיו היה איש מיוחד בעל נפש חופשית ורעיונות מקוריים. הוא גם היה פטפטן לא קטן, אשר למרות אזהרות קרוביו וידידיו, חזר שוב ושוב על דברי הכפירה שלו, דבר שעלה לו בסופו של דבר בחייו. מעדויותיו המפורטות, שתועדו בקפידה על ידי חוקריו הקפדנים אך הסקרנים, שהיו כנראה בין המעטים שהסכימו להטות אוזן לדבריו, ניתן ללמוד הרבה על חיי היום יום של האיכרים כדוגמת מנוקיו.
למשל: מנוקיו מונה את רשימת הספרים שקרא והיכן השיג אותם. הוא מספר על כשלושים ספרים שונים שהוא נחשף אליהם בדרכים שונות. את חלקם קנה בעיר (להזכירכם, מהפיכת הדפוס כבר התחוללה) ואת חלקם השאיל מידידים בכפר ומחוצה לו. עדות זו מספקת לנו מידע על חומר הקריאה של אנשים כמו מנוקיו, על מספר הספרים שעמד לרשותם ועל תרבות של השאלת והעברת ספרים בין שכנים וידידים, כולל נשים, שגם הן ידעו לקרוא. כמו כן, גינצבורג מנתח בקפידה את דבריו של מנוקיו ומנסה לחשוף דרך דעותיו המקוריות, ולעיתים ההזויות, את עולם הערכים, האמונות העממיות והתפיסות של בני מעמדו. ולדעתי, הוא עושה עבודה מוצלחת.
הספר "הגבינה והתולעים" יצא לאור באיטלקית ב- 1976 ותורגם לעברית ב-2005. שאפו להוצאת "כרמל" על היוזמה כמו גם על עיצוב הכריכה הייחודי.
נב מתרגמת הספר היא לא פחות מאורה איל ז"ל, סופרת ומאיירת הילדים המדהימה, שאיירה בין השאר את "מעשה בחמישה בלונים" האלמותי ואת סדרת "סיפורי איתמר" מאת דוד גרוסמן.

הספר הוא לא על גבינה ולא על תולעים. זהו ספר מחקר על תיאולוגיה בימי הביניים. הספר מספר על אמונתו הדתית של טוחן מסוים במאה השש עשרה.
הבסיס לספר הוא מחקר שנעשה על מסמכי האינקויזיציה על ידי קרלו גינבורג, שנמצאו בגנזך של בית המשפט של אודינה בצפון מזרח איטליה. זה מעין פרוטוקול של המשפט כולל הרקע של הנאשם ותקופתו.
הספר מנסה לשחזר את סיפורו של הטוחן מנוקיו, את מחשבותיו, אמונותיו הדתיות, אורח חייו היום יומי, המשפט שנערך עם האינקויזיציאה והמחיר היקר ששילם על דעותיו ורעיונותיו שהיו נגד הכמרים ואנשי הדת השונים ודבריהם.
התקופה ההיסטורית היא המצאת הדפוס והרפורמציה.היו סכסוכים רבים ומאבקים אלימים בתוך האצולה האינקויזיטורים היו חזקים ומשפיעים בקהילות השונות . מצד שני האיכרים היו פשוטי העם, עניים וחלקם גם לא ידעו קרוא וכתוב. אך לא כך הטוחן מנוקיו. בגלל ידיעתו קרוא וכתוב , דברים שקרא בילבלו את מוחו וכתוצאה מכך ביטא מחשבות ביקורתיות וכפירה נגד הממסד הכנסייתי.
בשנת 1583 הוגשה תלונה נגדו בכך שהשמיע דברי כפירה חמורים נגד המשיח. הוא הרבה לדבר על דעותיו ולהתווכח עם האנשים על עניני אמונה ועל אנשי דת, לדוגמא אמר : "הכמרים משגיחים עלינו כדי שנשב בשקט והם יוכלו לבלות בנעימים" .רעיונותיו ודעותיו נחשבים היו בעינינו ,צודקים וראויים, אך לא כך בזמנו.
למה הספר נקרא :הגבינה והתולעים? כי זו הייתה אמונתם(הפרימיטיבית...) של האנשים באיזור הזה באיטליה, "שהעולם נוצר מריקבון. תחילה היה הכאוס: אדמה אויר מים ואש ומהמסה הזו נוצר גוש כמו התגבשות הגבינה מהחלב ובתוך זה התהוו התולעים- המלאכים ובין המלאכים הרבים האלה היה גם אלוהים שנוצר גם הוא מהגוש באותו זמן".
הספר מזמן הצצה מעניינת עם מחשבותיהם של האנשים בעבר ועל הלך הרוח הפרימיטיבי בימי הביניים. מעניין מבחינה היסטורית והשינויים שעברו האנשים מבחינת הדת בחייהם

לאחר שחרורי מהצבא נרשמתי ללמודי היסטוריה באוניברסיטת חיפה.
לא הרגשתי כל כך מוכן אבל מכוון שכל חברי הלכו ללימוד או נסעו לחו״ל החלטתי ללכת בעקבותיהם וללכת ללימוד.
מכוון שנושא ההיסטוריה תמיד משך את ליבי החלטתי ללמוד את זה.
כבר סיפרתי במקום אחר את תגובתו של אבי , אשר לא כל כך שש בבחירת הנושא, אבל הוא גם לא שם מחסום בדרכי.
אחד הקורסים שלקחתי בסמסטר הראשון היה נושא הרפורמציה. נושא שניכנס באמצע בין העת העתיקה ( יוון ורומי), לבין הסכם וסטפליה ששם סוף למלחמות הדת של המאה ה15-16
ובעצם היוו ציון לראשיתה של העת החדשה.
נושא הרפורמציה הוא נושא קשה מאוד ללימוד מכוון שמצד אחד הוא מתבסס על נושא הדת הקתולית והתפתחותה למערכת מורכבת ודומיננטית של החיים באירופה, ומצד שני
הרפורמציה שהיתה מרד שהחל בו מרטין לותר בגרמניה ואשר הפך עד מהרה למלחמת דת בין הפרוטסטנטים ( שהכילו גם את הזרם הלותרני) לבין הקתולים , אשר במקומות
רבים הפכה להיות מלחמת אזרחים כשכולם נילחמים בכולם, ואת המחיר משלמים כמו תמיד העניים והנכשלים והיהודים שלא היה להם
נשק ומגן כדי לחסות מפני הטבח ומעשי ההרג.
במדינות בעלות מסורות הקתוליות עמוקות ובשל חשש הכנסיה מחילחול האמונה הפרוטסטנטית, הקימה הכנסיה את מוסד האינקויזיציה .
בדרך כלל את האינקויזיציה נהלו אנשי המסדר הפרנציסקני לאחר שהאפיפיור פאולוס השלישי אירגן מחדש את מוסד האינקוויזיציה כאשר מטרתו העיקרית היתה להלחם במינות על כל
ביטוייה.
הגבינה והתולעים הוא סיפורו של הטוחן שכינויו מנוקיו , מהעיר הקטנה פראולי .
מנוקיו היה אדם פשוט לא מלומד ביותר, אבל היה בעל מוח תוסס וערני בזמן שהיה צורך קיומי להיות אדם ששם גבול ברור למחשבות פרועות וחופשיות כדי שלא לגלוש מעבר למחסום
שהכנסיה הקתולית שמה להם גבול ברור, שמעבר לו אדם נכנס לתחום האסור.
מנוקיו אשר לא הקפיד לשים מחסום לפיו, ואשר גולל בפני בני עירו וחבריו בחופשיות דברי כפירה , דברים שבעיני הכנסיה הקתולית נתפסו כדברי מינות וחילול הקודש.
מנוקיו עובר את הגבול, אפילו גבול שלותר עצמו לא העז לעולם לעבור,כאשר הוא יוצא נגד השילוש הקדוש, דבר שנתפס לא רק כדבר מינות אלא דברי כפירה של ממש ,שעליהם היה יכול להיות אך ורק עונש אחד- עונש מוות בשרפה.( ששמו בלטינית אוטו- דה-פה).
במשפטו הראשון, בזכות הגנתו של עורך דין ששוכר בנו, מנוקיו ניצל מעונש מוות והוא יצא בעונש קל יחסית, מה גם שהוא השכיל לשלוט בדבריו ולא לפלוט דברי שטות בפני שופטיו.
במשפט השני שהגיע כ15 שנה לאחר משפטו הראשון התמונה היתה אחרת.
מקריאה בספר מסתבר שתופעת הטוחנים שסרחו מדרח הישר של הכנסיה היו תופעה שחזרה על עצמה.
גינזבורג חוקר את מעמדו החברתי ואת פתיחותו של הטוחן לאמונות ודעות שבאו מרחוק והעמידו אותו בקו התנגשות עם מוסד הכל כך אלים של הכנסיה.
מחקירת מקרה הוא של מנוקיו מתברר שהטוחן לא זאת בלבד שהיה בעל מוח פורה ודעה פוחזת, אלא שידיעת הקרוא וכתוב שלו אפשרה לו להפתח ולקרוא ספרי מינות שהרבה אחרים שלא ידעו קרוא וכתוב לא
יכלו לגשת לספרות כזאת.
בין הספרים שהיטו את דעתו היו הקוראן ( בתרגום לאיטלקית) ודה- קמרון של בוקציו. ספר שכלל דברי מינות רבים.
מנוקיו שהיו בבעלותו ספרים אחדים ( בתקופה הזאת רכישת ספרים ובעלות עליהם היתה יקרה והם נחשבו לרכוש בעל ערך), קיבץ מספר ספרים שהיו אסורים בעיני הכנסיה, ושרק בעלות עליהם יכלה לגרום לבעליהם
בעיות קשות.
ספרו של גינצבורג הוא ספר מחקר ראוי לשמו אשר פותח צוהר נרחב לתקופה הזאת.
מומלץ לאוהבי ההסטוריה ובמיוחד לאוהבי תקופת ראשית העת החדשה.
טוביה

מנוקיו הוא טוחן כפרי עני ופשוט שמסתבך עם זרועה המוחצת והאכזרית של האינקויזיציה.
מנוקיו או בשמו המלא דומיניקו סקנדלה חי במונטריאלה - כפר קטן בצפון מזרח איטליה. סיפורו מתרחש במאה השש עשרה, תקופה בה יפה השתיקה בענייני דת יותר מתמיד. אלא שהוא אינו יכול להפסיק ולפטפט באוזני חבריו הכפריים. הוא מגדיר עצמו "פילוסוף, אסטרולוג ונביא" אך נתפס בעיני הסביבה טוחן, צייר ובעיקר מוקיון.

בתפיסתו הפשוטה והנאיבית רואה מנוקיו את ישו כסתם אדם ולא אלוהים שאחרת מדוע הוא לא יורד מהצלב?
תפיסתו היא פנטאיסטית, כלומר - תפיסה פילוסופית דתית שמזהה את אלוהים עם הטבע ועם היקום כולו. בעיניו העולם נוצר מתוך כאוס ממש כמו גוש גבינה ובו התולעים מייצגים את המלאכים. דעות שנחשבו באותה עת מינות קיצונית ובגידה ברוח הנצרות הרומית.
קרלו גינצבורג, הסטוריון וחוקר מופלא, מציג את סיפורו העצוב של מנוקיו ושל המעמד הכפרי הפשוט לאחר עיון מקיף במסמכי האינקויזיציה.
זהו ספר מעניין בעיקר לאוהבי הסטוריה ותאולוגיה.

ספר נפלא, שמתאר את מלחמתו של היחיד בארגון גדול ורצחני, כמו האנקוויזציה.

קרלו גינצבורג הינו היטוריוגרף ואיקונוגראף מהגדולים של תקופתנו.

ספר זה מתאר את מלחמת החורמה שמנהלת "הלשכה הקדושה" של האינקויזיציה כנגד טוחן קמח פשוט במאה ה 16.

ספר מחקרי מהשורה הראשונה למרות שלאינטלקטואלים שבכם יראו הטקסטים מרגיזים ומבולבלים.


מומלץ מאוד.