"הרפתקה של המוח והרוח מורה מחפש תלמיד עם תשוקה עזה להציל את העולם, לפנות אישית". אם מודעה קצרה זו הייתה מופיעה בפייסבוק , הייתם יוצרים קשר עם המפרסם? כמובן שלא. רובכם תניחו שהוא איזה פסיכי שמקים כת סודית ומחפש לו מאמינים או סוטה מין או בן אדם סוטה עוד יותר שמעוניין לעשות ניסויים על אנשים בעלי שיגעון גדלות. בנוסף לחובת הזהירות/חשדנות שמאיימת לכלות את שמחת חייהם של האנשים הטובים, כולם יודעים ש"כאשר התלמיד מוכן, המורה מגיע". אני אישית מעדיפה אחד שלא יכול לדבר , אתם יודעים, כמו בספר "אח זאב" אלא שהמספר דווקא כן יוצר קשר עם מפרסם המודעה ואכן מגיע למורה המיוחל והוא בהחלט יכול לדבר אבל אני אהמ אהמ בניגוד לכל שאר כותבי הביקורת על הספר הנ"ל לא אעשה לכם ספויילר לגביו. למזלי, בדקתי את הביקורות על הספר אחרי שכבר קראתי אותו אבל עדיין, אני שונאת ספויילרים ללא אזהרת ספויילרים כי זה הורס למי שעדיין לא קרא וגם..

טוב, האמת שדי חיבבתי את המורה ולא ממש הבנתי למה כל מי שכתב ביקורת הרגיש צורך להשתלח בו ו"לרדת" על הנקודות שהעלה ואתייחס אליהן עוד מעט אבל לפני שהמספר ובאמצעותו אנחנו נפגשים עם המורה ישנה הקדמה או עלילה חיצונית ואני חייבת לציין שנהניתי ממנה מאוד. היא הייתה מקורית , כתובה באופן מותח ולקורא המצוי קל להתמזג עם המספר. כאשר המספר ואנחנו נפגשים עם המורה אם חשבתם שכבר עוברים לדיונים פילוסופיים או היסטוריים עם טיעונים בעד או נגד התרבות המודרנית אז טעיתם. המורה , ואת זה תלמדו גם בהמשך , לא ממהר לשום מקום ומתחיל בסיפור חייו האישי. רק ככה נוכל לדעת כיצד הגיעו שאלות גדולות לפתחו וכיצד הוא מתעתד להעביר את השאלות הללו אלינו.

וכך בדיוק מתנהל השיעור - בשאלות ובסיפורים. היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה דת ומיתולוגיה ישולבו בערבוביה על מנת להסביר כיצד האנושות הגיעה לאן שהגיעה ומהם אמונות היסוד שכולנו גדלים עליהם שיש לשנות או לעדן.

סך הכל הספר טוב מאוד וגורם לקורא לחשוב , הוא לא סתם קיבל ציון 5 כוכבים מ17 קוראים אבל יש לספר הזה גם חסרונות גדולים, העיקרי שבהם הוא האריכות. ישנה תחושה שהסופר מעבה ומאריך על מנת לעבות את הדיון ולהסתיר את פשטות הדיון וזה דבר מעצבן כשלעצמו. דבר נוסף הוא הבלבול שנוצר באופן טבעי מסיפורים ארוכים מדי-אתה מתחיל להאבק לזכור את השורה התחתונה או אפילו לזכור מה הייתה השאלה.

למה הסיפור חייב לכלול את הטמטום האנושי לאורך הדורות בנוגע לנקודה מסוימת? או לכלול המון קצוות מיותרים שגם אם תפקידם לחדד את המסר ולהעניק לו הילה מדעית יכולנו להבין הכל גם בלעדיהם? חוקי טבע , חוקים מדעיים ואמונות דתיות הכל צף כמו נודלס במרק עד שהתחלתי לתהות אם הסופר לא לקח על עצמו משימה גדולה מדי והאם אני אצליח להשאיר את הראש על הכתפיים בסיום הספר חח יכול להיות שאני מגזימה. הריכוז שלי לא היה במיטבי אבל זו הייתה התחושה שלי , שאני חסרת סבלנות כבר וכל שאלה שנשאלה היתה חלק מטקס קטן בו המורה מתעקש שהתלמיד קרי אנחנו נחשוב לבד במקום פשוט לתת לנו את התשובות וזהו. כל הקוראים שכבר קראו את הספר בוודאי מהנהנים ברגע זה ונזכרים בסיסמת המורה לתלמיד "חשוב בצורה מיתולוגית".


בעיקרון סיימתי את הביקורת ואסכם שבסך הכל נהניתי אבל למי שנפלה רוחו מהחסרונות ורוצה לדעת כבר עכשיו מה השורה התחתונה לפניכם תמצות של השיעור לחיים. ספויילר!

אמונות יסוד בחברתינו טוענות שהאדם נברא אחרון בדת ובאבולוציה כי הכל נברא עבורו היעוד שלו הוא שהוא ישלוט בהכל והוא מעל לחוקי הטבע הןא כמו אלוהים יחליט מה יחיה ומה ימות בעיקר האויב העיקרי בנא שאינם מסכימים עם קביעות מוחלטות אלה שכתובים למעלה.

האדם המודרני מפחד מחברה של ציידים לקטים שתלוים בטבע/ אלוהים כי אין באורח חיים זה מימד של שליטה וכיבוש העולם כפי שהתרבות האנושית מחנכת אותו אך שלא כפי שכתוב בתנ"ך בו עבודת אדמה בזיעת אפך היא עונש למעשה המהפכה החקלאית היא אורח החיים שהיה לברכה למין האנושי רק ממהפכה זו התחלנו להתפתח ולהשתכלל- בגודל האוכלוסיה, בחשיבות לטריטוריה בחוקי חברה, בתבונה, בשליטה בטבע ובקיצור הפכנו מדמוי חיות שנשלטות בידי הטבע לבני אדם ששולטים בטבע ועד היום אנו שבוים בתפיסה שעלינו להאבק בטבע כדי להשליט פה סדר אך למעשה אנו מפירים את הסדר כי בטבע ככל שיש יותר שליטה על מזון וכייפתיות בהשגת מזון ככוח וביטחון בהכרח יש יותר ילודה וכתוצאה מזה פיצוץ אוכלוסין וכתוצאה מזה רעב ובגלל שאנחנו בטמטומנו לא מפסיקים להתרבות כי חושבים שזה הפתרון רק מגדילים ומחריפים את הבעיה במעין מעגל קסמים שמחזיק אותנו שבויים וימשיך להיות כזה ויביא למותנו עד שנוותר על עץ הטוב והרע ( אמונתנו בהיותנו נעלים כאלים) ולקיחתנו מעץ החיים שבגן שמעמיד אותנו בשורה עם שאר יצורי החי שפשוט רוצים להמשיך לחיות בשלווה לפי חוקי אמא טבע.

בנוסף מלחמת העמים שקיימת כיום קיימת בין צאצאי קין וצאצאי הבל באורח החיים קין הוא אנשי המדינות המודרניות שאורח חייהם מנצל ומשעבד וממית את החלשים הם הבל החיים כרועי צאן שתנאי חייהם מאוד " פרימיטיביים" ונטולי שליטה , תלויים בחסדי האל/ טבע.

אז קוראים חביבים אנו נותרים עייפים אך מרוצים בתום מסע מעניין ומלא לבטים וחקירה אחר האמת והצניעות מונעת מאיתנו לומר עכשיו כבר ידענו מה החידוש כי שוב אנו ניצבים אל מול הקונפליקט של טבע מול תרבות ואולי גם דת ותרבות אל מול טבע או שאין כל קונפליקט והכל באמת יכול לשוב לעידן תמים כלשהו מה שבטוח הוא שמנהלי תאגידים ותעשיות מסוימות במדינות מפותחות צריכים וחייבים להגביל את התיאבון שלהם ויכולים לראות בעובדים שלהם מאפריקה ומשאר המדינות העניות בני אדם ולא כוח עבודה זול ובר תחלופה אבל אם אנחנו לא נצא להפגין על העוול, אין הרבה סיכויים שזה יקרה. גם בנוגע לאמונות היסוד האחרות, לא יצאתי בתחושה שהאדם רוצה להתפייס עם הטבע או להפסיק לבוז אוכלוסיות שמקורבות אליו..ככל שחשבתי על העוולות הללו שהחזקים עושים לחלשים הגעתי למסקנה עגומה אך נכונה - את הקפיטול שהוא אנחנו יצליחו לשנות רק באמצעות התקוממות אלימה.

האם העולם השבע צריך לשלוח מזון לחלקי העולם הרעב? עפ"י ישמעאל, שהוא גורילה - פילוסוף, משלוחי המזון האלה הם חלק מהרס העולם. ולמה? כי להשקפת עולמו כל אחד צריך לגדל רק את מה שהוא צריך לעצמו. והוא מסביר: גידול יתר בעולם השבע גורם להדלדלות הקרקע - והעולם הרעב, אם ימשיך לסמוך על משלוחי המזון, לא יעשה כל מאמץ לפתור את בעיית הרעב בשטחו שלו.
ככלל, הספר הזה יכול להרגיז את מי שהתרגל ללכת יום יום לעבודה די משעממת ולקנות בשר ארוז בסופרמרקט, כי מתברר שהחיים האלה, שנדמה שנוחים לנו, לא שונים בפחדים שלהם מהפחדים שהיו נחלתם של אותם ציידים - מלקטים של פעם. היום קיים הפחד מפני חוסר יכולת להרוויח כסף ואז היה פחד מפני התכלות המזון, אבל למרות השוני מדובר באותו פחד עצמו.
אין בספר פתרונות מעשיים לאיך להציל את כדור הארץ, אלא אם כולנו נחליט יום אחד להרוס את כל מה שקיים ונחזור לחיות כמו השבטים הנודדים שחיו פעם, אבל הספר בהחלט מעמיד אותנו פנים מול פנים מול הרס כדור הארץ והאחריות שלנו לשמור על מה שיש, כי אם לא נשמור סופו של דבר שהארץ תכחיד אותנו.

ספר מעולה ביותר ! חובה לקרא. נותן ראיה והסבר להרבה מתופעות חיינו ואיך עלינו לחיות.
כל פילוסופיות החיים מתומצתות בהסבר פשוט על אופי הציויליזציה האנושית

ניסיון מאכזב ולא משכנע. ההתעלמות המוחלטת מהשאלה המוסרית כאילו אינה רלוונטית בנושאים "בסיסיים" כל כך כמו עתיד העולם וחוקים לחיים בו הובילו להנחת יסוד שמלכתחילה לא יכולתי להסכים איתה. המאמץ עיוור כל כך להשוות את האדם לחיה או צמח (גורילה עם תבונה על-אנושית...), להוכיח שהבעיה היחידה היא שהיצור הזה שחושב את עצמו לעליון מתעלם מחוקי החיים החלים על כל חי אחר, שקווין מתעלם לחלוטין מהמשמעות של העובדה הפשוטה שמשום מה האדם הוא גם היצור היחיד שמסוגל להפר את החוקים האלה...
שווה קריאה רק כדי להבין את הגישה, לא מעבר לזה.

זהו הספר הכי משעמם שקראתי מאז הנזיר שמכר את הפרארי שלו, רק שבניגוד לנזיר- במקרה הזה מדובר בדיאלוג מחשבתי בין אדם לגורילה, אבל מה אפשר לצפות מאדם שמחפש מורה רוחני ממודעה בעיתון?
וגרוע מזה- מה אפשר לצפות מהסופר שעשה את הספר כל כך עלוב בתיכנונו ובמסר שלו?
נכון, לא הצלחתי לסיים ובכל זאת אני שופטת... יש גבול לכמות הבולשיט שניתן להתמודד איתו.
נתחיל בשימוש בשואה כגימיק, כמו שה11 בספמבר הפך למה שאוטומטית יקבל תצומת לב הקורא, כך הסופר השתמש במלחמת העולם השנייה כדבר שימשוך את העין ויזעזע מיד את הקוראים.
ואללה, היטלר דיבר על היהודים וזהו, כנראה...
שום דבר אחר לא עלה על שפתיו, על זה מדינות העולם נלחמו, זה מה שהעמיד את הנאציזם על הרגלים, היטלר לא אהב יהודים.
מסקנה שאין לי מילים להגדיר אותה, אולי אמצא שימפנזה שתעשה זאת עבורי.
נמשיך במסקנות אותן מסיק הסופר ומשוכנע שהקורא יבין את מסקנתו הנאורה.
מי שאי פעם עילעל בחוברות הכתות השונות שמשכנעות אותך שישו הוא המשיך, שבשר זה רצח, שגן עדן מובטח לשומרי שבת וצנועים בלבד מבין למה הקריאה הרתיחה אותי.
לא, אני לא שומעת את המדיה מתארת כיצד "כבשנו" יעד נוסף, כיצד האדם "שולט" על כדור ארץ.
כשהגורילה מייעצת לאדם "לחשוב" וכשהוא מגיע למסקנתו להעביר לנו תחושה שחשבנו על בעצמנו אני קוראת "מכירת חרא עטוף יפה".
כל דבר שהפתיע במסקנות אותו בחור שמשוחח עם גורילה גרם לי לגרד בראשי ולתהות אם האנושות מטומטמת יותר מהקופים.
למעשה מעולם לא חשבתי על עליונות האדם אלא על אפסותו וחוסר שליטתו.
חשבתי על יכולת הטבע להתנהל מצויין עם או בלי האדם, מפני שבניגוד לאדם בטבע אין חסד, ויש טורף ונטרף בלי רחמים למטרת הישרדות.
אבל לא נורא! יש לבני האדם נטייה לרצוח משיעמום ולאנוס מתוך יצר שאינו ניתן לשליטה. חיות ללא ספק. גורילות, לא?
אם הספר קורא לעולם ירוק יותר אני אומרת "לא! אל תקשיבו לדניאל קווין! הוא שמוק!!!"
הדינוזאורים נכחדו כשלא היה אדם, כלומר האדם אינו אשם בכל ההרס שנעשה ביקום ולא בהכרח ישאר חלק ממנו כשיעלם מפני הכוכב.
אם ברצונו להביא את העולם להרס- יאללה. זו האבולוציה. סליחה, הקנוניה...
הרס טוב שיהיה לכם.

ספר פסיכולוגי די קליל שכתוב בשפה מאוד קלה לעיכול.
ספר שלא מלמד הרבה דברים חדשים אך גורם לרגשות קלים, שכל אחד חושב עליהם, לבעבע על פני השטח. לא חודש לי הרבה בהשקפת עולם אך האיר על כמה נק' מעניינות.
בדרך מוזרה נקשרים לישמעאל למרות הופעת הרגשה זו רק בסוף הספר. מתהליך הקריאה בספר היה מצופה שהשיח עם ישמעאל לא ישאר לעד, אבל לסוף עצוב כזה לא ציפיתי.

מהספרים השטחיים שקראתי, ובהתאם גם הביקורת עליו תהיה שטחית (עיקר חוזקו הוא במיעוט המלל וקוצר היריעה, מה שאיפשר את קריאתו בנסיעה אחת ארוכה לירושלים). מעבר לכך שהוא אינו מחדש דבר, חורה לי במיוחד שאי החידוש שלו נובעים דוקא ממה שהכותב מזלזל בו מלכתחילה וקורה לו "אגואיזם" כמו הבודהיזם, ובעיקר הזן. דווקא הספר נראה כמפעל אגואיסטי של השקטת מצפון. כמו כן, חורה לי הקפיצות מהכיסא של הגיבור בכל פעם שהגורילה מייצרת קלשיאה, וקריאות בסגנון "שמעתי את זה אלף פעם, אבל רק עכשיו אני מבין." שוב, זה קצת מזכיר התנהגות של כת (שגם אותה הכותב מבקר עם פתיחת הספר - ובצדק). לא יודע אם ניתן לאומר שהספר הוא בזבוז זמן (פשוט כי הוא לא דורש הרבה זמן, ולמרות שהוא נופח מבחינת דפים, הוא מכיל מעט מאוד מלל), אבל הוא בהחלט בזבוז של כסף. הייתי משאיל עותק שלו מהספריה או מחבר/ה. בעניין האקולוגי היתי ממליץ על "התמוטטות", בעניין הרוח הייתי ממליץ עך הטאו-טה-צ'ינג או על מאמרי הזן של הסוזוקים, ובעיקר "תודעת הזן, תודעת המתחיל" ביניהם.

יש את החיים ליפני קריאת הספר ישמעאל,והחיים אחרי.

ראיתי את המשפט הזה באיזה מקום והחלטתי שאין מדויק יותר מימנו כדי להביע את התרשמותי העמוקה מהספר!!!!

חשבתי בתחילה,רגע ליפני שהתחלתי,כי הספר הוא ספר אקולוגי על שמירת כדור הארץ וכו..
אכן זהו ספר אקולוגי, אבל(אבל גדול) זהו ספר על אקולוגיה אנושית, חברתית,מוסרית.

זהו ספר שאם התחברת לרעיונות המובאים בו בא לך לעמוד על הגגות ולידע את העולם שיש ספר שהוא חובה לקריאה.

קריאה נעימה.

ספר מדהים מומלץ מאד!
ישמעאל מספר לנו איך האדם רואה עצמו כמרכז העולם שכל המשאבים והאמצעים נועדו לשרת את רצונותיו, איך המושגים
קדמה ופיתוח מתעתעים בנו והאם האנושות בוחרת בדרך הנכונה
להמשך קיומה?

הספר פותח זוית חשיבה שונה על אורח החיים המערבי, על האדם כחלק מהסביבה ואיך אנחנו מבטיחים עולם בריא ומתפקד לדורות שאחרינו?