ביקורת ספרותית על דרומה ליאווה מאת אליסטר מקלין
ספר טוב

---

עיינתי שוב לאחר כמה וכמה שנים. קלאסיקה ואחד הטובים של המחבר שתחילתו בסינגפור החרבה והעשנה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.
חבורה יוצאת דופן- קבוצת חיילים מותשים עד אפיסת כוחות, כמה אחיות רחמניות, זאטוט תועה בן שנתיים וגנרל בשם פארנהולם שעל כתפיו אחריות אדירה- מתקבצת בנמל העיר המופגזת בחסות קצין בריטי צעיר ואנשיו במטרה להימלט מהתופת ושבי אפשרי בידי היפנים, גורל גרוע מגיהינום.
הם מצליחים לעלות על ספינה קטנה ורעועה שעל סיפונה רב חובל נוכל וחלקלק וחבורתו העלובה, בריטית מבוגרת למדי בשם קונסטנט פלנדרליית וצרפתי בשם ד'אפן. הספינה נפגעת מירי והם נִמְשים מהמים על ידי מיכלית בריטית בפיקוד רב החובל פינדהורן והקצין הבכיר ניקולסון היודע להילחם. הצוות כולל רב מלחים ותיק ומנוסה, אדם חזק במיוחד שקולו הרך וסבלנותו מסתירים אדם המסוגל להרבה... (מוטיב בכמה מספריו).
המיכלית מוטבעת בידי מטוסים יפניים לאחר שניסיון הסוואתה נכשל ומתחילה הסאגה המייסרת האמיתית של הניצולים הנרדפים בידי היפנים ומנסים להגיע לחוף מבטחים בסירת הצלה. חלקם פצועים, מזג האוויר החם ומחסור קשה במזון ומים גובים מחיר ולא כולם שורדים. כשמצבם גרוע ביותר והצמא מייסר להחריד חל שינוי מפתיע לטובה והם מגיעים ליאווה, זוכים לעזרה בלתי צפויה ממקומיים אך מהפח אל הפחת- נשבים בידי היפנים שחיל מצב שלהם בפיקוד קולונל אכזרי קרוב.
להפתעתם מתברר להם שחבריהם לצרה- פלנדרליית וד'אפן- אינם מי שחשבו...ומגלים מדוע היפנים היו נחושים ללכוד אותם. הודות לתושייה והעזה רבה הם נחלצים משוביהם. סוף טוב- הכל טוב.
הוסיפו רומן בין ניקולסון לאחות, חיבתם לילד, נאמנות והקרבה בצד אגואיזם, תיאורי הישרדות נוקבים והיתקלויות עם אויב מר ומובטח ספר מרתק כמיטב המסורת ה'מקלינית'. סגנון כתיבה טוב והיה לי קל להתחבר אליו (ביטויים כמו 'הריקא הקטן' שאומר בחיבה הסמל שאסף את הזאטוט).
האנטי ליפנים בולט. ביטויים הנאמרים ע"י גיבורי הספר-"כנופיית מפלצות בלתי אנושיות", "הממזרים הצהובים של המזרח" ו"עם אכזר" (ואם לשפוט לפי ההיסטוריה לא רחוק מהאמת).

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על דרומה ליאווה