ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 בפברואר, 2020
ע"י תמיד קוראת
ע"י תמיד קוראת
זוהי קלסיקה רוסית. בספר יש שבעה סיפורים קצרים יפיפיים.הספר נקרא על שם הסיפור הראשון בקובץ,הנזיר השחור.על כתיבתו ויחודו של צכוב אין צורך להוסיף,אלא רק לקרוא והתענג.אמנם הסיפורים מתייחסים לימי המאה ה-19 שמתרחשים ברוסיה,ארכאיים לתקופתנו,אך יכולת התיאור הקצר והמושלם של הדמויות והתנהגותן מחפות על תיאורי החיים בשנים האלו הרחוקות.
הסיפורים של צ'כוב הם עניינים ותמציתיים.צריך להבין את האירוניה והכוונה מצד אחד,ומצד שני,לפעמים, הוא עשוי להישמע גדוש ועמוס,שכן עיקר מה שרצה להגיד נמצא בעצם בין השורות של המילים ולא במילים עצמן. שלמעשה משקפים באופן ישיר את רוח הדברים.
אָנדרֵיי ואסיליץ' קוֹברין,גיבורו הראשי של הנזיר השחור לאנטון צ'כוב,הוא מלומד מוסמך ואדם לא יציב בנפשו.בתחילת הסיפור ו מגיע אנדריי ומתארח אצל פסוצקיבכפר לנוח.המקום מתואר כמקום של טבע חי ופועם– לא רק בגין עציו ופרחיו וצמחיו אלא (גם ובעיקר) הודות לאנשים העמלים בו:פועלים,גננים ועובדים אחרים.בסופו של דבר אנדריי גורם לערעור של הדמויות הקרובות אליו וגם את הטבע והגנים של מארחו נבולים ולא מטופחים עוד.
אני הבנתי את משמעות הופעת הנזיר השחור כסמל . סמל לכך שהדת כבר לא קיימת בחיי הצעירים רק אגדה רחוקה. או כסוג של אשליה.
שני סיפורים אהבתי מהספר הזה: הראשון, קלת רגל .הסיפור מתאר את חייה של אולגה איבנובה מיום חתונתה עד יום שהפכה לאלמנה, שזה רק זמן קצר. אולגה מתוארת כקלת דעת, קלת רגל , בגלל שרוב עיסוקה מחוץ לבית או בבית עם חברים. צ'כוב מעיר עליה באמצעות אחת הדמויות ,אחד מהחבריה : "שהיא מכלה את חייה. אלמלא התעצלה ואילו רק היתה לוקחת את עצמה בידיים". היא אספה רק חברים שעתידים להצליח ולהיות בעלי שם, כמו שחקנים, ציירים , משוררים, מאייר חובבן. אולגה היא טיפוס מוחצן בניגוד לבעלה שהוא רופא פתולוג מתמחה שעשוי היה להיות "בעל שם", הוא צנוע ומשלים עם הקפריזות שלה והבגידות וכל המסיבות הקבועות שערכה בביתם. קטע מצמרר שמבליט את השוני ביניהם נמצא בקטע בסיפור :במסיבה שהתקיימה בביתם וכל הנאספים שרו ניגנו וקראו ספרות יפה,"אך בדיוק באחת עשרה וחצי היתה נפתחת דלת הכניסה אל חדר האוכל ודימוב (הבעל הרופא של אולגה )היה מופיע מחייך את חיוכו הטוב והענו ואומר ..."רבותי אתם מוזמנים להשביע את רעבונכם .."הקטע מבליט את השוני וההתרפסות של הבעל-הרופא כלפי התנהגות אשתו.הסיום של הסיפור הוא טרגי. סיפור מקסים וכתוב נהדר.
הסיפור השני שאהבתי "חדר חולים מס.6".סיפור ציני ופתלתל שמעלה חיוך בקריאת הסיפור.הסיפור שמתחיל בקורות אדם שמאושפז בבית חולים פסיכיאטרי עקב התערערות במצבו הנפשי וסופו באשפוזו הכפוי של רופא מבית החולים לאחר שנמצא משוחח רבות עם אותו פציינט שהתערער נפשית אך למעשה שניהם לא חולים שצריך היה להיות מקומם שם,אך נסיבות החיים והמנטליות הרוסית הקשוחה שרואה בחריגים חולי נפש הביאה אותם למצב אבסורדי.
מומלץ גם לשרת התרבות לקרוא את הספר .
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
צ'כוב תמיד טוב לנשמה
|
|
|
אורן
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אהבתי את הסקירה ומחכה להגיע לספר. תודה
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
יופי של סקירה.
יש לי את אחד הספרים שלו מחכה לי.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
צ'כוב אכן נפלא.
אל הספר הזה עדיין לא הגעתי.
תודה על הסקירה. |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת
