ביקורת ספרותית על הנזיר השחור וסיפורים אחרים מאת אנטון צ'כוב

---

"הנזיר השחור"- קובץ סיפורים של אנטון צ'כוב, המכיל 7 סיפורים- שתי נובלות ו 5 סיפורים קצרים.
הסיפור הראשון-

"Чёрный монах

"הנזיר השחור:

אנדריי ואסילייץ קוברין הגיבור משתגע ורואה את "הנזיר השחור"- המייצג כמובן את המוות.
אנדריי הוא סטודנט צעיר(לפסיכולוגיה) וארוך שיער הבא לחופשה עצל יגור סמיוניץ' דודו ואחייניתו טניה ב1862 בכפר רוסי שכוח(בוריסקובה). במקום לנצל את החופשה בהיותו סטודנט בכפר ולחזור דשן ורענן ממנוחה הוא שותה לשוכרה ומעשן...
"אורח החיים שניהל בכפר הוסיף להיות מתוח וחסר מנוחה, כמו בעיר"(ע"מ 13).
אנדרי הציעה לטניה נישואים:
"אתה חולה!" החלה מתייפחת, וכל גופה רעד."סלח לי חביבי,יקירי, אבל כבר מזמן הבחנתי בכך שנשמתך סובלת מאיזה חולי...
אתה לוקה במחלת נפש, אנדריושה..."
אנדריי ואסיליץ קוברין יהיה בפסיכוזה בה הוא מנהל דיאלוג עם הנזיר השחור. מעליב את דודו יגור סמיוניץ' ויכנס לפסיכוזה...
את המחיר ישלמו כול הדמויות! (מלבד טניה בת דודו ובת זוגו לשעבר) של הסטודנט המבטיח שימות מוות של קדוש מעונה...

סיפור שני- "התקף"- הסטודנט למשפטים ואסילייב הוא גיבור הסיפור הטראגי שיחטוף "התקף"...
יש לו שתי חברים-ריבניקוב הסטודנט לאדריכלות וסטודנט לרפואה-מאייר, שמו.
בערב אחד של פריצות אין סופית הם הולכים מבית זונות אחד למשנהו...
"כיצד להציל את כול אותן נשים שראה היום?" (ע"מ 58).
ואסילייב- חושב לעצמו שיש שלוש סוגים לפתרון הזנות:
1.שפדו אישה ממאורת פריצים
2.שכרו לה חדר
3.נשאו את הסורחת לאישה.
הוא חושב על פתרון אלטרואיסטי לבעיה.
הוא פוגש פסיכיאטר שלא יפתור אותו מהבעיה של לצרוך קליום ברומי ומורפיום ולהמשיך בכוחות יכולתו לחזור לאוניברסיטה.

סיפור שלישי- "קלת רגל"- אולגה איבנובנה נשואה לאוסיפ סטפנוביץ' דימוב- רופא לשעבר שעובד בתור יועץ טוטליטרי. היא אשת חברה זוהרת- כול יום רביעי יש חגיגה אצלה בבית לכול מכריה הגברים, נשים היא לא מזמינה. בערב היא הולכת ל תאתרון, בין לבין היא פוגשת שחקניות צעירות ומדברת איתן. היא רוצה להיות ציירת ולומדת אצל ריאבוסקי הצייר ציור.
אוסיפ בעלה חולה לפתע במחלה שנדבק בעת טיפול בחולה, היא מצידה ממשיכה ללמוד ציור עצל ריאבובסקי שמפתה אותה לחיי הוללות מינית בהן היא פוצחת בבית הקיץ שלה ובעלה.

"אולגה איבנובה ישבה בחדר השינה שלה וחשבה, שזהו עונש משמים על כי רימתה את בעלה"
(ע"מ 88).
עוד סיפור טראגי של משולש אוהבים עם אלמנה, מנוח ומאהב נהנתן שרק חושב על טובתו האישית...

סיפור רביעי-"פחד"- הסיפור מספר את סיפורו של דמיטריי פ'טרוביץ' סילין הנשוי למאריה סרגייבנה הפיפייה. גיבור הסיבור דמיטריי, אשתו והמספר האלמוני ייסעו לבית הקיץ שלהם בכפר מפטרבורג (ושתי ילדיהם).
אשתו לא אוהבת אותו, למרות שיש לה שתי ילדים ממנו. המספר האלמוני יפתח פרשת אוהבים עם מאריה...
הפחד שאשתו תעזוב אותו מטריף דמיטרי במשולש האוהבים הזה...

הסיפור החמישי ("שכנים") מופיע בסקירה שלי על "סיפורים מהפרובינציה".

סיפור שישי- "חדר חולים מספר 6"

Палата № 6

בסיפור הנודע, המפורסם, האלגורי וגולת הכותרת של הספר איבאן דמיטריץ' הוא חולה בבית משוגעים – פרנואיד שלא ישן בלילות...
אנדריי יפימיץ' הוא הפסיכיאטור האחראי עליו.
איבאן דמיטריץ' תחילה מעמיד פנים שהוא ישן בלילות, לא מדבר עם אף אחד, חושב שבעלת הבית שלו תגרש או תלשין לרשויות ויכחו אותו או לכלא או לבית משוגעים.
במלקה מספר 6' יפגשו השתים- שם יסביר הפסיכיאטר לאיבאן החולה שלמשוגעים כמוהו אין עתיד והוא מעולם לא יצא מהמלחקה העלובה וימות שם. המחלקה הפסיכיאטרית דלה באמצעים ואי אפשר לצאת ממנה בלי שניקיטה הבריון יפוצץ את הדרים העלובים מכות...
לאט לאט מסוככים הפסיכיאטר דמיטרי, הפסיכיאטר הנהנתן עם החולה האנוש על פ"פ חיים של איבאן הפרנואידי האנוש. הוא אומר לאנדרי שהוא משיג את שכרו מכליאה של חסרי ישע כדי לחיות חיים נהנתניים בהם הוא דוגל בשיטת הפ"פ הסטואית, קורא בביתו מגזינים, ומתלוצץ עם המשרתת שלו מתי לשתות בירה...
אנדריי לאט לאט מתחבר לאיבאן יותר ויותר, במקום לדאוג לניהול המחלקה והבירוקרטיה, הוא עסוק בלנהל דיאלוגים אין סופיים על תפיסת החיים של איבאן החולה...
לאנדריי יש חבר שפשט רגל ועתה עובד בדואר, הוא נוסע אתו אחרי שבעל המחלקה החדש מחליף את אנדריי...
יש לו אלף רובל חסכונות- חמש מאות הוא מביא לאותו חבר פושט רגל שמוציא אותם על הימורים...
כול השאר נשרף בטיולים למוסקבה, פטרבורג,ו ורשה.
אנדריי חוזר למולדת (העיר בחדר מספר 6, רחוקה 200 קילומטר ממסילת ברזל...) ומי שהחליף אותו במחלקה כפסיכיאטר "וחברו" מהדואר מאשפזים אותו במחלקה מספר 6...
איבאן מבקש לחיות עד מותו בבידוד במחלקה הסגורה ולא מתפלא לראות את אנדריי הפסיכיאטר מאושפז בסופו של דבר איתו...
עד הסוף הטראגי.

סיפור שביעי ואחרון- "סיפורו של אלמוני":
המספר האלמוני (ולדימיר איבניץ')הוא משרתו של גיאורגיי איבניץ' אורלב. זינאידה פיודורובנה היא אישה הוללת המנהלת רומן עם גיאורגי. היא צעירה פוחזת ולא בריאה בנפשה...
לגיאורגיי יש רומן עם זינאידה, ויש לו תפיסת עולם רומנטית נוסח טורגנייב, מה שלא מפריע לו להעסיק משרתת שזינאידה לא סובלת...
אה! אורלב נשוי ו זינאידה היא האהבת, כשהיא מתרעמת, הוא אוסר אליה את "הרעות החולות של החברה הגבוהה ו "ליקוייו של מוסד הנישואין".

"תסכים אתי, הרי אני אדם חי, מרגיש וחושב. להיקלע למצב שקרי...
לשחק איזה תפקיד מגוחך... זה קשה לי. איני מוכיחה אותך, איני מאשימה, אני רק מבקשת".
(ע"מ 254).

סוף הנובלה "סיפורו של אלמוני"- במוות טראגי, המספר ולדימיר איבניץ' עוד יספיק להביא את התינוקת (סוניה )
מהרומן בין גיאורגיי ל זינאידה לאב (שמצדו שולח לאימוץ...).

קובץ הסיפורים "הנזיר השחור", מאגד שתי נובלות (הטובה ביניהם- "חדר מספר 6"), וחמישה סיפורים קצרים.
מומלץ לחובבי ספרות רוסית באשר הם.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על הנזיר השחור וסיפורים אחרים