ביקורת ספרותית על הנזיר השחור וסיפורים אחרים מאת אנטון צ'כוב
ספר מעולה

---

מתי לאחרונה קראתי את צ'כוב? את האמת כבר שכחתי. אני חושבת שאי שם בימי לימודי בתיכון. אך אז משום מה, הוא נראה לי כבד משהו. היום זה כבר סיפור אחר. כשסיפרתי לחברי כי אני קוראת את צ'כוב נתקלתי בהרמות גבה. בתחושה של כבדות וקלאסיקה. באתי לנסות לשבור את הסטיגמה.
שתי תובנות נגלו אלי, הראשונה כי לצ'כוב בסיפורים קיים חוש הומור, אירוני אשר נהניתי ממנו לאורך כל הסיפורים. השנייה, חברה, עולה מרוסיה, גילתה לי כי בעצם הוא היה רופא. חידוש עבורי.
זהו אוסף סיפורים קצרים, אשר מכל אחד מהם הנני אוצרת תובנת חוכמה. היופי בסיפוריו הקצרים, הינו כי מרגישים את החיים כהווייתם באותה תקופה. תיאוריו הן כשל צייר. סיפוריו שופעים חמלה ואהבה, מלאי השראה לנדכאים, לצד הומור, סאטירה ובוז לגבירים הרוסיים, למושלי העם ולשכבת ההשכלה.
הספר השפיע עלי מאוד. הדמויות הראשיות, מקבלות את הסבל והכאב בפסיביות יתרה. גרם לי להיות יותר קשובה ואקטיבית.
החלטתי לא להביא ציטוטים, כדי לא לפגום בהנאת הקריאה לקוראים אחרים.
קובץ סיפורים יפהפה, אהבתי את כולם במיוחד את קלת הרגל, חדר חולים מ' 6 וסיפורו של פלוני אלמוני.
הערה: אגב כשסיפרתי לחברים, למשל את אחד הסיפורים הם החלו לצחוק מההומור של צ'כוב.
מומלץ מאוד. נהניתי. הצטרפתי אל חוג מעריציו.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על הנזיר השחור וסיפורים אחרים