ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 בדצמבר, 2019
ע"י עומר ציוני
ע"י עומר ציוני
אנחנו מרבים לדבר על השואה ולחקור אותה. אבל סיפורים אישיים יש מעט יחסית.
הספר הזה הוא סיפור אישי כזה. הוא אינו בדיוק של המחבר, אבל הוא ממחיש לנו היטב את פרטי היום-יום של היהודים בגרמניה לאחר ליל הבדולח. אין השמדה אבל יש אי נוחות, אין גירוש אבל יש בידוד חברתי. אפשר לחיות, אבל זה לא נעים.
אז אולי הספר לא כתוב ברמתם של סופרי גרמניה הגדולים של אותה תקופה (למרות שהשפעתם בולטת), אבל הוא מצליח בהחלט להעביר את התחושות של אלו שהיו שם בימים ההם.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דן סתיו
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
לא מעטים המשיכו להחזיק בדעה זו
גם לאחר ליל הבדולח. האמונה שיהיה בסדר מוטמעת עמוק אצל בני האדם, גם אם כל הסמינים מצביעים על התקרבות אסון.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
וכמובן מנקודת מבט ב-1935. רוב רובם של היהודים האמינו אז שיהיה בסדר.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מעניינת
אני סבור שמה שחווה הגיבור הוא משהו מעט עמוק מחויה לא נעימה. במהלך הנסיעות האינסופיות ברכבות הוא חווה על בשרו את היכולת הנאצית להטיל אימה. במקביל הוא עובר תהליך "הסתגלות" לעולם החדש ולכללי המשחק שהשתנו. קח בחשבון שספרו זה נכתב כשהיה בן 23 ועדיין יש בו בשלות רבה.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אתה מבין שמדובר ביהודי הנוסע ברכבת ארבעה ימים וזהו. לא יוצא מזה כלום. כל זאת לא
מכלי ראשון בכלל.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
